באיזמיר שבטורקיה, מוקד תיירות במערב במדינה, התושבים נאלצים לשאוב מים ממי תהום הולכים ואוזלים בעומק של 170 מטרים, בזמן שבריכות המלונות נשארות מלאות. מדובר בסימן מובהק למשבר המים החמור הפוקד את האזור בעקבות בצורת ממושכת. כדי להתמודד עם המצב, הרשויות בעיירת הנופש הפופולרית צ'שמה, שבמחוז איזמיר, מגבילות את זמני הגישה למי שתייה לעשר שעות ביום.
בעיר איזמיר עצמה, העיר השלישית בגודלה בטורקיה, תוגבל הגישה לשש שעות ביום בלבד, החל מהיום (רביעי). תמונות מהסכר הגדול הסמוך המספק מים לצ'שמה, ששודרו בהרחבה בטלוויזיה, המחישו את הסכנה האזורית: מפלס המים ירד לשלושה אחוזים בלבד מקיבולת הסכר, והותיר אחריו נוף חרב.
"המלונות הם הבעיה העיקרית: המים בבריכות, המגבות שמכובסות כל יום ואנשים שמתקלחים שלוש עד חמש פעמים ביום, בכל פעם שהם שוחים או חוזרים מהחוץ, זה בזבוז", אומר עלי אליאנק, ראש העיר גרמיאן.
בצורת באיזמיר, טורקיה נשאבת למשבר מים // סוכנות החדשות הטורקית HABER
דוח האו"ם: "טורקיה בסיכון גבוה למדבור"
אך לא מדובר רק במלונות. דו"ח חדש של האו"ם קובע כי 88 אחוזים משטח טורקיה מצויים בסיכון גבוה למדבור, מה שמציב את המדינה על מסלול לקראת מחסור חמור במים עד שנת 2030. הדו"ח, "מוקדי בצורת בעולם 2023-2025", שפורסם על ידי אמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD), מזהה את טורקיה כאחת המדינות הפגיעות ביותר באגן הים התיכון. לפי הדו"ח, שינוי האקלים, בשילוב עם ניהול בלתי־בר־קיימא של קרקע ומשאבי מים, מאיצים את הידרדרות הקרקע ומסכנים את ביטחון המזון והמים של המדינה בטווח הארוך.
מומחים מדגישים גם את ההשפעה של עשרות אלפי תיירים, אשר יוצרים עומס כבד על מוקדי התיירות ברחבי הים התיכון. סלמה אקדואן, מלשכת מהנדסי איכות הסביבה באיזמיר, אמרה כי תיירים צורכים "פי שניים עד שלושה" יותר מים מתושבים מקומיים. לטענתה, על הרשויות לחייב מלונות למלא את בריכות השחייה שלהם במי ים, ולשכנע את המקומיים לוותר על מדשאות ולעבור לגינות שחסכניות יותר במים.
מה עם התפלת מי ים?
בטורקיה אין תשתית רחבת היקף להתפלת מי ים, בעיקר לא באזורי החוף המערביים כמו איזמיר וצ׳שמה. בין הסיבות: העלויות הגבוהות של הקמה ותפעול של מתקני התפלה, צריכת האנרגיה הרבה הנדרשת לתהליך, ומורכבויות רגולטוריות ותכנוניות. הקמת מתקן התפלה חדש מצריכה שנים של תכנון, אישורים ממשלתיים, מימון ובנייה, ולעיתים קרובות אינה נתפסת בעדיפות עליונה במדינה שמרבית אזוריה מסתמכים מסורתית על מי תהום, נהרות ומאגרים.
מנהל מלון יוקרה בן 253 חדרים הצופה למימי הים האגאי, משתף: "למלונות הגדולים כמו שלנו יש מיכלי מים בנפח של 200-250 טון. יש לנו מים 24 שעות ביממה", אמר בלגה, שהוא גם נשיא איגוד בעלי המלונות בעיר. לדבריו, הפתרון למחסור במים נמצא בעיקר בהתפלת מים, תהליך יקר ובזבזני אנרגיה, שכבר מיושם בחלק מהמלונות באזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו