האיום על המרחב האווירי של ישראל שוב ושוב חושף את החולשה התחבורתית שלנו: אפס חלופות ימיות לציבור. בזמן שבאירופה מעבורות מחברות בין מדינות ממש כמו אוטובוסים, בישראל הדרך הימית שמורה לקרוזים יוקרתיים בלבד. מדוע מדינה עם רצועת חוף רחבה לא מציעה אפילו קו אחד זמין לאזרחיה?
מדוע אנחנו תלויים בטיסות בלבד? באידאל היו פועלות מעבורות בין חיפה, תל אביב ואשדוד ללרנקה, אתונה, רודוס ועוד. פתרון מצוין למי שמעדיף נסיעה רגועה על פני טיסה, וגם חלופה חיונית במצבי חירום כשאין גישה לנתב"ג או יכולת לטוס. זה לא מותרות - זו תשתית.
באירופה זה עובד
מדינות כמו יוון, איטליה, קרואטיה, ספרד, נורווגיה ופינלנד מפעילות רשתות מעבורות שמקשרות בין ערים ואיים - בדיוק כמו קווי אוטובוס או רכבת. המעבורות הן שירות יומי או שבוע, עם לוחות זמנים קבועים. לרוב מדובר במחירים נגישים - עם הפרדה בין נוסעים רגליים, נוסעים עם רכב, או מטען קל.
בישראל קיימים שלושה נמלים שנותנים שירותים לאזורים שונים: נמל חיפה שמשרת את אזור הצפון. הפעילות העיקרית שלו היא סחורות, מכולות וקרוזים. כמובן שהוא לא מציע שום שירות ציבורי.
נמל אשדוד שנותן שירות לאזור המרכז-דרום הפעילות העיקרית שלו היא סחורות ומכולות. לא קיים שום שירות נסיעות, לא פרטי ולא ציבורי.
נמל אילת שנותן שירות לדרום ממנו יוצאות מדי פעם הפלגות פרטיות וספינות מסחריות עם מטענים.
הנושא נישא באוויר לאורך השנים גם בהיבט של תנועה פנים ארצית, אבל בישראל כמו בישראל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
יתרה מזאת, ביולי 2020 הכריזה השרה מירי רגב על יוזמה של תחבורה ציבורית באמצעות מעבורות לתל אביב מנמל אשדוד ונמל חיפה ואף הבטיחה שעלות השיט בתחבורה הציבורית הימית תסובסד, בדומה לנסיעה באוטובוס או ברכבת.
משרד התחבורה הטיל אז על חברת נתיבי איילון לקדם את הפרויקט ואף לנהל אותו. נתיבי איילון פרסמה מכרז ראשון בספטמבר 2020 לאיתור גופי שיט שיפעילו את המיזם, ובחודש נובמבר עדכנה שההצעות יכולות להתקבל עד 14 בדצמבר באותה השנה. במרץ 2021 פורסם שבקיץ הקרוב יוחל בפיילוט של השאטלים הימיים.
תוכנית השאטלים הימיים נגנזה תחת השרה החדשה, מירב מיכאלי, שנכנסה למשרד התחבורה במקום רגב.
אין תשתית מתאימה
הבעיה עמוקה יותר: אין תשתיות. נמלי הים בישראל ערוכים למטען ולקרוזים - לא לנוסעים רגליים. אין מערך תחבורתי תומך, אין מסופים. זה הפוך מהנגשת התחבורה האווירית בישראל, שהפכה בעשור האחרון נגישה, זמינה ונוחה.
ומה עם תכנון? יש - אבל לא מקודם. תוכניות קיימות, דוחות נכתבים, אבל שום דבר לא זז. למה? כי במדינה שבה השר הבא יגזור את הסרט, השר הנוכחי לא ירצה לזרוע את הזרעים. אין חשיבה לטווח ארוך.
בעבר דווקא הפלגנו מישראל לאירופה
אם תרצו אין זו אגדה. בעבר הייתה תחבורה ימית אזרחית סדירה מישראל, בעיקר בשנות ה־50 עד שנות ה־70, והיא שירתה תיירים, עולים, חיילים ואזרחים. סקירה היסטורית קצרה תזכיר לכם את מה שכנראה לא ידעתם בכלל.
בשנות ה-70 החלה דעיכה בכל הקשור בתחבורה ימית לטובת התחבורה האווירית. עם עליית התחבורה האווירית והוזלת הטיסות, התחבורה הימית הפכה לפחות כדאית. האוניות התיישנו, שירות הנוסעים הפסיק להיות רווחי והים הפך לעניין של קרוזים בלבד.
לאורך השנים היו כמה יוזמות חד־פעמיות או ניסויים. כמו חברת Poseidon Lines היוונית ששטה בתחילת שנות ה2000 בין חיפה לקפריסין, אתונה ואיים נוספים באזור. יוזמות בין חיפה לרודוס או אתונה - נתקלו בקשיים רגולטוריים וביקוש נמוך.
"מגבלות מדיניות וביטחוניות"
"משרד התחבורה רואה בתחבורה ציבורית ימית נדבך אסטרטגי במערך התחבורה של מדינת ישראל. המשרד יוצא בימים אלו בקול קורא נוסף, במטרה לעודד חברות נוספות, לרבות חברות בינלאומיות, להגיש הצעות לשירותי שאטלים ימיים", נמסר.
"מאחר ומדינת ישראל נקלעה למצב ביטחוני מורכב, חברות בינלאומיות היססו להגיש מועמדות בקול הקורא, מתוך חשש שלהן. כיום, אנו צופים להיענות מצידן ולכן משרד התחבורה יוצא בקול קורא נוסף, פעולה שתאפשר כניסת שחקנים נוספים לשוק".
"בימים אלו נבחנות ההצעות שהוגשו במסגרת הקול הקורא הקודם, בשיתוף פעולה עם חברת נמלי ישראל ונתיבי איילון, תוך התייחסות להיבטים רגולטוריים, בטיחותיים, לוגיסטיים וכלכליים".
"ההצעות כללו כלי שיט מהירים, בטיחותיים וידידותיים לסביבה, חלקם חשמליים, ובעלי קיבולת של יותר מ-100 נוסעים. מעבר לכך, עיריית אילת הגישה למשרד התחבורה הצעה להפעיל קו ימי פנימי בתוך העיר וקו נוסף בין אילת לטאבה. ההצעה מצויה כעת בבחינה מקצועית כחלק ממענה לתחבורה ציבורית באחת הערים המרוחקות בישראל".
"לצערנו, כיום אין קווי תחבורה ציבורית ימית בין ישראל לשכנותיה, למעט שיט תיירותי פרטי והפלגות קרוזים, וזאת בשל מגבלות מדיניות, ביטחוניות ורגולציה בינלאומית. ככל שיתקיימו תנאים מדיניים וביטחוניים מתאימים, משרד התחבורה פתוח לבחינת שיתופי פעולה עתידיים".
