"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לידיעת התיירים הישראלים: אין מלחמה מחר בבוקר בקפריסין

ה-20 ביולי, יום הפלישה הטורקית לקפריסין ב-1974, מצוין מדי שנה באי בצפירות עולות ויורדות בחמש וחצי בבוקר • אין סיבה לבהלה, ואין איום טילים

0השמעה
מלונות בקפריסין מתמודדים עם חסמים בירוקרטיים וירידה בתפוסה ובמחירים
 , יוסי זליגר
מלונות בקפריסין מתמודדים עם חסמים בירוקרטיים וירידה בתפוסה ובמחירים . צילום: יוסי זליגר

צפירות עולות ויורדות יושמעו מחר (ראשון) בשעה חמש וחצי בבוקר ברחבי קפריסין. למרות שמדובר בצליל שמזוהה אצלנו עם אזעקת טילים, אין סיבה לדאגה ואין צורך להיכנס למקלטים - שלא ממש קיימים באי. מדובר במנהג לציון יום השנה לפלישה הטורקית שחצתה את קפריסין לשניים, ב-20 ליולי 1974 בשעה חמש וחצי בבוקר.


הפלישה הטורקית לקפריסין החלה בעקבות ההפיכה הצבאית באי ותפיסת השלטון בידי ארגון קפריסאי יווני לאומני שרצה לספח את האי ליוון חמישה ימים קודם לכן. המערכה זכתה בטורקיה "מבצע אטילה" ונמשכה עד תחילת אוגוסט 1974, תוך שהיא מבססת מסדרון בשליטה טורקית מחופו הצפוני של האי עד לבירה ניקוסיה.

צפון קפריסין (ארכיון), צילום: משה שי

"מבצע אטילה"

לאחר שלא הושגה הפסקת אש כבש הצבא הטורקי את כל חלקו הצפוני של האי במסגרת "מבצע אטילה 2", וביסס את חלוקת האי לשתי ישויות נפרדות. בחלקו הצפוני של האי הוקמה הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, וחלקו הדרומי המשיך להתקיים כרפובליקה של קפריסין.

שתי הישויות הנפרדות ממשיכות ומתקיימות מאז זו לצד זו, עם גבול שעובר בלב הבירה ניקוסיה. עם זאת, רוב מוחלט של מדינות העולם (כולל ישראל) לא מכירות ברפובליקה הטורקית בצפון קפריסין, ומתייחסות לשטח כאל שטח כבוש ולא כאל ישות מדינית. בקפריסין היוונית מכונה הישות הטורקית בצפון האי "המדינה המומצאת".

לרנקה, קפריסין, צילום: shutterstock

לא לפתרון 2 המדינות

השנה עלה הסכסוך בקפריסין שוב לכותרות ולשולחן הדיונים באו"ם, בעקבות פיתוח תיירותי מואץ שביצעה טורקיה בצפון קפריסין. במסגרת התוכנית הטורקית נבנו מלונות ותוגברו הטיסות מטורקיה - המדינה היחידה שטסה לצפון האי. ביוון ובקפריסין טוענים שטורקיה מנסה לקבוע עובדות בשטח, ומשתלטת על נכסים השייכים לקפריסאין יוונים.

נכון להיום, הפערים בין הצדדים לא ניתנים לגישור: בעוד טורקיה נאחזת בפתרון "שתי המדינות" בקפריסין, בצד היווני לא מוכנים לשמוע על פחות מנסיגה טורקית מהשטח וחזרתם של קפריסאים יוונים שברחו מבתיהם בצפון האי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר