מספר המבקרים באנטארקטיקה נמצא בשיא של כל הזמנים - והמגמה רק מתגברת. בעונת התיירות האחרונה, 2023-2024, פקדו את היבשת הקפואה כ-125 אלף תיירים. לפני שלושה עשורים בלבד המספר עמד על כ-8,000 בלבד בשנה. התחזיות מדברות כבר היום על 450 אלף מבקרים בשנה בתוך עשור. מומחים מזהירים: ללא צעדי רגולציה מחמירים, אנטארקטיקה עלולה לשלם מחיר כבד.
רוב המבקרים מגיעים דרך ספינות תענוגות, נוחתים לחופי היבשת רק לשעות ספורות - אך גם פרק זמן קצר כזה מספיק כדי להשפיע על הסביבה באופן ישיר.
רוב הנחיתות מתבצעות דווקא באזורים הרגישים ביותר מבחינה אקולוגית - מקומות שבהם מקננות מושבות פינגווינים ושוכנות מערכות אקולוגיות עדינות במיוחד. גם ביקור אחד נוסף יכול לשנות את האיזון.
למרות הניסיון להגביל את הנזקים בעזרת רגולציות מחמירות כמו אמנת אנטארקטיקה וארגון IAATO, גידול מהיר במספר המבקרים מעלה את הסיכון לזיהום, לזפת שנפלטת מספינות, לפגיעה בחיות הבר וגם לנזקים בלתי הפיכים למערכת האקולוגית כולה.
מומחים מציינים כי להבדיל מצוותים מדעיים ששוהים באזור תקופה ממושכת ופועלים לפי פרוטוקולים ברורים, תיירות מאופיינת בצפיפות, עומס, וביקורים מרוכזים של קבוצות רבות בפרקי זמן קצרים.
מעבר לכך, הגידול במספר הספינות הגדולות המפליגות לאנטארקטיקה - לעיתים עם מאות נוסעים - רק מחריף את האיום. תאונות ימיות, דליפות דלק ותקלות נוספות אינן בגדר תרחיש דמיוני, אלא חלק בלתי נפרד מהסיכון הגובר.
הפתרונות קיימים אך מחייבים יישום ברור: הגבלת מספר הנחיתות באזורים הרגישים, הקפדה על סטנדרטים סביבתיים מחמירים, הפחתת מספר המבקרים וגודל הספינות, ואף בחינת מסי תיירות שירתיעו מפני ביקורים מיותרים. בנוסף, הרחבת שטחי השימור היבשתיים - אזורים מוגנים שבהם כל גישה אסורה - עשויה לצמצם את הנזק העתידי.
מעבר לאנטארקטיקה עצמה, ההשלכות עלולות להיות רחבות יותר. פגיעה ביציבות הקרחונים ובמערכת האקולוגית המקומית עשויה להשפיע ישירות על הזרמים האוקייניים, על האקלים הגלובלי ועל מגוון מערכות טבע בעולם כולו.
אנטארקטיקה אולי נראית רחוקה, אך נזק שנעשה לה כעת לא יהיה ניתן לתקן בעתיד. המומחים מדגישים: הגיע הזמן לעצור, לחשוב מחדש ולהבין שדווקא אהבת היתר - הרצון להגיע, לראות, לחוות - עלולה להיות זו שתחרוץ את גורלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו