אובדן ההכנסות העצום בענף התיירות בעקבות המלחמה

"חששתי מהמלחמה בישראל. מבחוץ אתה בטוח שהמדינה חצי הרוסה, ואז אתה מופתע לגלות שהיא חיה ופעילה בצל האירועים" - כך מספר טיילר, תייר בן 29 מסקוטלנד, שהגיע בפעם הראשונה לישראל דווקא בתקופה שבה רוב התיירים הפוטנציאליים בוחרים להדיר את רגליהם מהמדינה שנמצאת כבר זמן רב תחת מתיחות ביטחונית.

גם פדריקו, בן 35 מטורינו שבאיטליה, הגיע בחודש החולף לראשונה כתייר. "הנה אני פה, סופסוף, אחרי שלושה ניסיונות להגיע מאז 7 באוקטובר", הוא אומר. "פשוט נמנעתי עד עכשיו להגיע לאזורים לא מומלצים במיוחד". טיילר ופדריקו הם שניים מ־164 אלף התיירים שנכנסו לישראל באפריל האחרון. מדובר בקפיצה של 105% לעומת מספר התיירים שנכנסו באפריל אשתקד, כשמלחמת חרבות ברזל התנהלה אז במלוא עוזה, התותחים רעמו בדרום ובצפון, והכטב"מים של חיזבאללה איימו על אזורים נרחבים במדינה.

זה לא סוד שחמש השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד בכל הנוגע לתיירות הנכנסת לישראל: תחילה סגרה מגפת הקורונה את השמיים, ועד שכבר ניכרו ניצני התאוששות – באה מלחמת חרבות ברזל וגדעה אותה.

וכך, בשנה וחצי שחלפו מאז 7 באוקטובר נשמעות פחות ופחות שפות זרות סביבנו. אתרי התיור, הברים בערים הגדולות, הטיילת של תל אביב והשווקים שהיו מזוהים במשך שנים עם תיירות חוץ – מלאים כמעט אך ורק בישראלים. התיירים לא הגיעו, וכסף זר לא נכנס. לראשונה אנו מפרסמים כי בשנת 2024 הגיע היקף אובדן ההכנסות מתיירות לסך של 23 מיליארד שקלים.

אבל נדמה שמשהו משתנה לאחרונה לחיוב: מתחילת 2025 ועד סוף אפריל נרשמו 431.7 אלף כניסות של תיירים, לעומת 284.8 אלף בחודשים המקבילים ב־2024, ו־1,271,500 באותם החודשים ב־2023. מארה"ב הגיעו לישראל מתחילת המלחמה 525,100 תיירים. אחריה עומדת צרפת, עם כ־200 אלף תיירים, ואחריהם ברשימה בריטניה, רוסיה, גרמניה ואוקראינה (ראו טבלה).

במהלך 2025 צפויה התיירות הנכנסת להתאושש יותר, אם כי להערכת הגורמים בענף לא צפוי שהיא תחזור להיקף משמעותי כבר השנה. "המחסור בטיסות, ואזהרות המסע לישראל, היו ועודם המכשולים הגדולים ביותר של התיירות הנכנסת למדינה", מפרט שר התיירות, חיים כץ. "אנחנו פועלים להוריד את אזהרות המסע ולהגדיל את היצע הטיסות. 175 מיליון שקלים הוקצו לשיפוץ בתי המלון שאירחו את המפונים, ו־10 מיליון שקלים הוקצו לעידוד תיירות הפנים".

שווקים ועסקים: אין סיוע

"רק עכשיו, אחרי שנה וחצי, השוק מתחיל קצת להתאושש", משתף יניב ברנור, הבעלים של המסעדות m25 ומיטמרקט בשוק הכרמל בתל אביב. "אני מעריך שמדובר בחצי מהכמות שהגיעה לפני המלחמה. מבחינתנו, לא היתה אף הקלה מצד הממסד כלפינו - לא הקלות בארנונה, לא סיוע מהמדינה, כלום־כלום. התחושה שאנחנו מקבלים היא שבגלל שאנחנו לא אזור מלחמה – אנחנו לא נחשבים".

כמו שוק הכרמל, גם שוק מחנה יהודה בירושלים חווה ירידה חדה בפעילותו בעקבות המלחמה, אך התמודדות סוחריו היתה שונה. "מה שהציל את השוק הם הישראלים, אנשים רצו להמשיך לחיות", מספרת טלי פרידמן, יו"ר ועד הסוחרים במחנה יהודה, שמדגישה כי גם בירושלים רמת הפעילות התיירותית ירדה, והמאבק לשרוד נמשך. גם בחיפה בעלי העסקים נאלצו להסתגל למציאות חדשה של חוסר ודאות וירידה בפעילות.

"אנשים חששו לצאת מהבית, ובצפון זה הורגש במיוחד. עכשיו זה חוזר בהדרגה, אבל לא לרמה שהיתה קודם", אומר עודד שטראוס, שותף ברשתות ויוינו, זוזוברה ודלי קפה בצפון הארץ. מסעדנים בעיר התחתית בחיפה, דוגמת רולא דיב, נאלצו להתאים את עצמם לתנאים המשתנים: "היינו צריכים להיות מאוד־מאוד יעילים. יש פחות כוח אדם, מה שגרם לנו גם להכין כמויות קטנות וגם לשנות את התפריט בכל פעם, לפי הצורך", היא מסבירה.

גם בנצרת נרשמה פגיעה קשה. "זו עיר תיירותית מובהקת, אבל הכל פה נעצר ביום אחד. בתי המלון ריקים, המסעדות ריקות, אין תיירות ואין מסחר", מתאר סלים גומיד, עוזר ומנהל לשכת ראש העיר. לדבריו לא התקבל כל סיוע מהמדינה: "אפילו לא שקל אחד. אנחנו חיים פה וצריכים עזרה".

מלונות: הקטנים סובלים במיוחד

ענף המלונאות בישראל חווה טלטלה קשה בעקבות המלחמה. הפגיעה הגדולה ביותר נרשמה במלונות קטנים ובינוניים, ובעיקר במלונות בוטיק."המצב קשה בעיקר במלונות הקטנים באזורים דוגמת חיפה, ירושלים, תל אביב, נצרת והצפון", אומרת סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל. לדבריה, המלונות הללו ממשיכים לשלם דמי שכירות גבוהים ואינם זכאים להלוואות בערבות מדינה. "הם נאבקים לשרוד, פשוט מדממים".

בשטח, מוסיפה דטאוקר, המצב כבר הוביל לקריסות: "אנחנו רואים נפילות של מלונות ורשתות דוגמת בראון וסלינה, שפשוט לא הצליחו להחזיק מעמד. במדינה מאותגרת כמו שלנו חייבת להיות תוכנית חירום לענף שנפגע ראשון ומחלים אחרון".

תל אביב וירושלים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר. בירושלים צנחה התפוסה מ־60.4% ב־2023 ל־43.7% בלבד ב־2024; בתל אביב חלה ירידה מ־62.3% ל־54.6%. מנגד, מחוז הדרום וחיפה הפתיעו דווקא במגמה הפוכה - הדרום רשם עלייה מ־70.2% ל־73.3%, ואילו חיפה עלתה מ־63.5% ל־72.6%. את הזינוק אפשר לייחס, בין היתר, ל"הימלטות" של תושבים רבים מיתר אזורי הצפון בקו העימות.

בים המלח מפוני העוטף החליפו את התיירים בבתי המלון. עלי אבו רביע, מדריך תיירים ותיק שעובד בין היתר באזור, מציג תמונה עגומה במיוחד: "העבודה ירדה בין 90 ל־100 אחוזים. אני עצמאי עם רכב אשכול (רכב לתיירי חוץ שמופעל בידי מדריך מקצועי; ס"א) ולפעמים עובד עם סוכני נסיעות, בעיקר עם תיירות נוצרית. מתחילת המלחמה היקף העבודה ירד משמעותית, ואף אחד ברשויות לא עוזר".

עיר הנופש אילת מפתיעה, ומתחילת 2025 היא רושמת תפוסה של כ־65%. זאת אחרי ירידה חדה בלינות תיירים מחו"ל עוד לפני המלחמה. לדברי ראש העיר אלי לנקרי, ההישג נובע ממאמצים מתמשכים להשיב את העיר לפעילות מלאה. "יצאנו עם קמפיין 'Eilat Love Back', בשיתוף העסקים והמלונות, שקרא לציבור לחזור ולנפוש בעיר. התגובות היו יוצאות דופן - הרחובות, החופים והעסקים התמלאו מחדש", הוא אומר.

חיי לילה: "לא רואים אותנו"

המועדונים והברים בתל אביב התרוקנו מתחילת המלחמה כמעט לגמרי מתיירים, והם מסתמכים, בלית ברירה, בעיקר על הבליינים המקומיים. "היינו מארחים די.ג'ייז מהעולם, ותיירים היו מגיעים במיוחד", מספר אור וקנין, מבעלי מתחם HIVE בעיר, "אלא שכעת התמונה שונה לחלוטין. המלחמה והמציאות הביטחונית הבריחו את התיירים. גם הקהל המקומי, שמתמודד עם יוקר מחיה, עם מיתון ועם מצב רוח ירוד, יוצא הרבה פחות".

קובי ביטון, די.ג'יי ושותף בכמה מועדונים בתל אביב, מתאר תמונת מצב דומה: "אם פעם היינו מרגישים את אזור הבילוי של רוטשילד ביום שלישי בצורה מטורפת - המוני אנשים, מקומות מלאים ותורים בכניסה - כיום זה לא ככה. באמצע השבוע המקומות כבר לא עובדים כמו בעבר".

הפגיעה לא מסתכמת רק בירידה בהכנסות. עבור רבים מדובר במאבק הישרדות אמיתי, שבמקרים מסוימים כבר הוביל להרמת ידיים. מועדון "דרמה", שהיה אחד ממוקדי הבילוי הפופולריים בתל אביב, סגר לאחרונה את שעריו, והתחושה בענף ברורה: זו תקופה שעשויה להגדיר מחדש את עתיד ענף חיי הלילה. "אני לא בטוחה לגבי עתיד המועדון שלי", מודה אנה וולצ'וק, מבעלי מועדון גגרין בעיר, שמשלמת גם היא את מחיר המשבר.

אלה שמחזיקים עדיין את חיי הלילה נאבקים לבדם. התחושה בשטח קשה, ועיריית תל אביב, לטענתם, מפנה את גבה. "רון חולדאי יושב בתפקידו כבר עשרות שנים - הוא לא רואה אותי, לא רואה אותנו, לא רואה את תרבות הבילוי", מסכם יונתן ליפיץ, מבעלי מועדון כולי עלמא בעיר. "אולי את המקורבים שלו הוא כן רואה, אבל אותנו? ממש לא. אין קשר בין הקהילות שמרכיבות את העיר לבין מי שעומד בראשה".

ביטון: "בתקופות שלפני המלחמה התחושה בעיר היתה אחרת לגמרי. היתה תיירות, ושמענו הרבה שפות. במועדון שמעת אנגלית וצרפתית ופורטוגזית. כיום זה כמעט לא קורה. זה מורגש בעיקר בכמויות האנשים שמגיעים לבלות, וגם באנרגיה שיש בתוך המועדונים. וזה מורגש כמובן גם בתפוקה הכלכלית".

צרכנות: נרשמה דווקא עלייה

תחום הצרכנות בישראל לא קרס במהלך המלחמה, ובאזורים מסוימים אף רשם עליות, כשהמרכזים השכונתיים לא נפגעו באירועים הקיצוניים - מסביר שלומי נחאיסי, הבעלים של עמי גרופ שמחזיקה 11 מרכזים מסחריים שכונתיים. נחאיסי מדווח על עלייה של 30%-10% בפדיונות המרכזים שהוא מפעיל.

"גם מרכזים גדולים יותר שמרו על יציבות, ואף נהנו מהתעוררות בתקופות החג של 2024", הוא אומר.גם אלכס קפלן, מנהל השיווק של הדיזנגוף סנטר בתל אביב, מסכים שבסך הכל, ולמרות המתיחות הביטחונית, 2024 היתה שנה טובה למסחר, מה שמעלה מעט את האופטימיות לגבי ההמשך: "מרכזי קניות הם ברומטר למצב הרוח הלאומי", הוא אומר. "כשיש אירועים קשים - יש ירידה, אבל כשחוזרת האופטימיות - יש עלייה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה לטענות המובאות בכתבה: "בניגוד לנטען, קידום וסיוע לעסקים המקומיים בעיר הם אחת מהמטרות המרכזיות של העירייה ושל העומד בראשה, ואנו בהחלט ערים למצוקתם ועושים כל שביכולתנו על מנת לסייע להם. כך, למשל, לנוכח המצב הכלכלי המאתגר שבו מצויים עסקים רבים בעיר, ולאחר בחינה מעמיקה של צורכיהם, הכריזה העירייה על שורת צעדים שנועדו להקל עליהם ולחזק את הפעילות הכלכלית בעיר. במסגרת הצעדים הוחלט להעניק פטור זמני מתשלום אגרה על היתרים ואגרות עירוניות לבתי עסק הפועלים במרחב הציבורי, ובכך להוזיל את העלויות.

"בנוסף, העירייה הודיעה על הקמת רשות חדשה לקידום ופיתוח עסקים, שתפעל ליצירת סביבה עסקית תומכת, לקידום יוזמות כלכליות ולשיפור הקשר בין בעלי העסקים לעירייה. במקביל, ובשיתוף נציגי בעלי העסקים, הקצתה העירייה תקציב ייעודי למופעים ולאירועי תרבות ברחבי העיר, יוזמה שתתרום להחייאת המרחב העירוני. "כמו כן העירייה מקדמת סיורי טעימות בשווקים ופעילויות בשיתוף העסקים, מסייעת בקידום קמפיינים ובפתרונות ביורוקרטיים, ונציגי העירייה נמצאים בקשר רציף עם בעלי העסקים. נוסיף כי בתחילת המלחמה אף פנה ראש העירייה לשרי האוצר והפנים בקריאה לפטור את בעלי העסקים מתשלומי ארנונה - אך לא נענה".