ציוד מיושן, לנתב"ג אין שדה משלים ונושאי ביטחון לא הוסדרו: מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) עולות כמה נקודות משמעותיות, שמצביעות על מצב הבטיחות התעופתית בישראל.
על פי הדו"ח, חלק מהציוד שבו משתמשים בחיל האוויר הישראלי וברשות שדות התעופה הוא מיושן ואינו עומד בתקן. כמו כן, אין פתרון לשדה תעופה משלים, מה שיכול להעלות את הסבירות לתקריות בטיחות ולגרום לעומסים חמורים בנתב"ג, זאת בנוסף לכך שגם בגזרת הגנת הסייבר ישנן נקודות שטרם הוסדרו, מה שעלול להיות בעייתי בכל הנוגע להתנהלות התעופתית בארץ.
עוד עולה מהדו"ח כי חלק מהציוד שנמצא בחיל האוויר לא עומד בתקן הבינלאומי מבחינה בטיחותית. ראוי לציין כי הציוד כן עומד בסטנדרטים צבאיים, אבל לא עומד בתקן האזרחי – שנחשב למחמיר יותר. בשיחות עם מעורבים בנושא, הם מסבירים כי בחיל האוויר מחפשים פתרון לבעיה החוקית כדי לאפשר לציוד הנוכחי להפוך לחוקי, במקום להחליף את המתקנים המיושנים בחדשים שעומדים בתקנים הבינלאומיים המחמירים. המתקנים המיושנים הם מכ"מים, מערכת עיבוד מידע של חיל האוויר ומערכת ARTS של רשות שדות התעופה (רת"א).
בנושא השדות החלופיים, אין עדיין שדה משלים לנתב"ג, עניין חשוב גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינת קיבולת. הדבר עלול להוביל לעומס יתר בנתב"ג, מה שעשוי להוביל לעלייה משמעותית במחירי הטיסות והגבלת חברות התעופה. עומס תעופה על שדה אחד יכול להוביל להגברת ההסתברות לתקריות בטיחות, שכן שדה משלים מצמצם את הסיכויים למצבי חירום בסיטואציות מסוימות. כאשר תתקבל החלטה בנוגע לשדה משלים, ייקח כמה שנים טובות עד שזה ייבנה ויחל לעבוד.
"פערים בכוח האדם והתקציב"
מבקר המדינה התייחס בדו"ח גם לנושא הגנת הסייבר, באומרו כי "המובילים האוויריים לא הוגדרו כתשתית מדינה קריטית (תמ"ק), ומשכך הם לא תחת הנחייתו המקצועית של מערך הסייבר בכל הנוגע לפעולות לאבטחת מידע. היכולת של רת"א לפקח על המובילים האוויריים, מכוני הבדק ותעשיות הייצור מוגבלת בשל היעדר חקיקה מסמיכה מתאימה, שתאפשר לה לפקח באופן אפקטיבי על תחום התעופה האזרחית בכל הנוגע להגנת סייבר. כמו כן, במועד סיום הביקורת עלו ברת"א פערים בהיבטי כוח האדם והתקציב הדרושים לצורך פיקוח בתחום הסייבר".
מהדו"ח עולה גם כי בשנים האחרונות חלה ירידה במצב היחסי של בטיחות התעופה בישראל ביחס למדינות אחרות. כיום ישראל נמצאת במקום ה-52 בעולם, הנחשב לנמוך יחסית, וזאת למרות שבשנת 2014 היא טיפסה עד למקום ה-21. למרות שבעבר היא דורגה במקום ה-105, מאז 2014 נרשמה ירידה משמעותית בדירוג של ICAO (הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, ש"י).
על כך, המבקר מתניהו אנגלמן כתב: "ממצאי הביקורת מעלים כי נושאים שונים הנוגעים לבטיחות התעופה לא הוסדרו או שהם פועלים שלא ברמת הבטיחות המיטבית. מהממצאים עולה שניהול התעבורה האווירית בשיתוף חיל האוויר במרחב האווירי הצפוף של ישראל נעשה בציוד מיושן שאינו מותאם לטכנולוגיות מתקדמות, וכן במתקני עזר לטיסה שאינם עומדים בתקן הבינלאומי ובדרישות החוק הישראלי, היוצרים תקלות בתמונה האווירית ופוגעים בבטיחות התעבורה האווירית וביעילות ניהולה".
עוד כתב אנגלמן: "במשך שנים לא ניתן מענה למיזמי תשתית החיוניים הן להתפתחות התעופה והן לבטיחות, כגון שדה משלים לנתב"ג ושדה חלופי לתעופה הכללית; שיעור ההמלצות של החוקר הראשי המתקבלות ומיושמות על ידי רת"א נע בשנים 2021-2019 בין 25% ל-33% והדבר פוגע בתכלית החקירה, שהיא הפקת לקחים ומניעת תאונות ותקריות בעתיד; אין ברת"א היכולות לשפר את מצב האסדרה בתחום הסייבר בתעופה ולקיים פיקוח אפקטיבי על גופי התעופה, בהיעדר חקיקה מסמיכה ואמצעים של כוח אדם ותקציב; בתחומי תעופה של רישוי חברות, הפעלה כללית של מטוסים ומסוקים, רישוי עובדי טיס ומכוני הבדק התקינה בישראל אינה עומדת בסטנדרטים הבין-לאומיים, ומתוך 1,827 הסטנדרטים של ICAO בתחומים אלה, 670 (37%) מיושמים חלקית, דבר העלול לפגוע בדירוג הבטיחות של ישראל ביחס למדינות העולם".