"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גם אתם חיכיתם הרבה זמן לדרכון? ייתכן שמגיע לכם פיצוי כספי
ביהמ"ש חייב את רשות האוכלוסין וההגירה להחזיר חלק מסכום אגרות עבור הנפקת דרכונים זמניים בנתב"ג • הרשם דורפמן הורה לרשות לפצות את אחד התובעים בסך של 830 שקלים
מחכים לדרכון זמן רב | צילום: רפאל בן ארי

גם אתם חיכיתם הרבה זמן לדרכון? ייתכן שמגיע לכם פיצוי כספי

ביהמ"ש חייב את רשות האוכלוסין וההגירה להחזיר חלק מסכום אגרות עבור הנפקת דרכונים זמניים בנתב"ג • הרשם דורפמן הורה לרשות לפצות את אחד התובעים בסך של 830 שקלים

אבי כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לא קיבלתם דרכון תוך שלושה שבועות ונאלצתם להנפיק דרכון זמני? ייתכן ומגיע לכם כסף חזרה. רשם בית המשפט תביעות קטנות, מרט דורפמן, חייב את רשות האוכלוסין וההגירה להחזיר חלק מסכום אגרות עבור הנפקת דרכונים זמניים בנתב"ג. השופט דחה את בקשת הרשות שלא לקבל את התביעה מאחר והיא עלולה ליצור השלכות רוחב והגשת תביעות רבות דומות.

מדובר בתיק תביעה קטנה שבו ביקש התובע לחייב את רשות האוכלוסין וההגירה להחזיר לו סכום אגרות ששילם בנתב"ג עבור הנפקת דרכונים זמניים לבנותיו הקטינות, משלא הגיעו דרכונים קבועים במועד הצפוי לכך. טענתו העיקרית של התובע היא, כי בלשכת רשות האוכלוסין בסכנין הובטח לו שבתוך שבועיים עד שלושה יגיעו הדרכונים.

יתרה מכך, התובע טען, כי באתר רשות האוכלוסין נרשמה הבטחה כי הדרכון יונפק ויישלח בדואר ישראל והוא צפוי להגיע בטווח של שבוע עד שלושה שבועות ורשות האוכלוסין לא עמדה בהתחייבותה, והוא נאלץ בשל כך להנפיק לבנותיו דרכונים זמניים ולשלם אגרות נוספות. עוד טען התובע, כי החלטתו להזמין תור להנפקת דרכונים ביומטריים בטווח של חודש לפני מועד הנסיעה, היא החלטה סבירה בנסיבות העניין.

דרכון ישראלי (אילוסטרציה), צילום: איי.אף. פי.

מנגד רשות האוכלוסין התנגדה לקבלת התביעה. לטענתה, הרשות או מי מנציגיה לא הבטיחו לתובע כי דרכונים ביומטריים יגיעו במועד כזה או אחר. אף אם ניתנה הבטחה כזו, הרי מדובר בהבטחה שניתנה ללא סמכות וללא תוקף משפטי.

הרשם דורפמן, כאמור קיבל את התביעה באופן חלקי והורה לרשות האוכלוסין לפצות את התובע בסך של 830 שקלים בגין תשלום אגרות עבור הזמנת דרכונים זמניים, ועוד 500 שקלים הוצאות משפט. בפסק הדין נקבע, כי רשות האוכלוסין הפרה את התחייבותה להנפיק דרכונים קבועים בפרק הזמן של עד 3 שבועות, והתובע נאלץ להזמין דרכונים זמניים בנתב"ג ולשלם בגינם אגרות נוספות.

"עמדתי היא, כי מדובר בפרסום טווח הזמנים אשר מחייב מבחינה משפטית את הרשות. בפרסום רשמי זה באתר האינטרנט שלה, יצרה הרשות מצג עובדתי כלפי הציבור לפיו הדרכון שיוזמן, יגיע בטווח הזמנים שבין שבוע עד שלושה שבועות. התובע בהחלט היה רשאי להסתמך על מצג זה של הרשות. לפיכך, מי שקורא את הפרסום של הרשות באתר האינטרנט שלה בנוגע לטווח הזמנים הצפוי להגעת הדרכון, מבין שמדובר כאן בהבטחה של הרשות.

תורים לדרכונים, צילום: יהושע יוסף

הבטחה זו היא בעלת תוקף משפטי מחייב, ולכן קם גם האינטרס שרשות האוכלוסין תמלא את התחייבותה בנוגע להגעת הדרכון בטווח הזמנים שבין שבוע עד שלושה שבועות", כתב הרשם בהחלטתו והוסיף: "בנוגע לטענת הרשות, כי יש לייחס לתובע אשם תורם משמעותי, אני דוחה טענה זו. התובע הסתמך על פרסום באתר האינטרנט של הרשות בנוגע לטווחי הזמן להגעת הדרכונים שהיו תקפים באותה עת".

בטרם הדיון בתיק, רשות האוכלוסין ביקשה מבית המשפט לעכב את ההכרעה בתיק, נוכח העובדה, כי לטענתה, הוחלט ע"י שרת הפנים לקבוע מדיניות רוחב בנושא החזרי האגרות, והנושא נמצא בדיון וקבלת התביעה כעת עלולה ליצור השלכות רוחב והגשת תביעות רבות דומות.

בית המשפט דחה את הבקשה בכך שקבע כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לתביעות קטנות לתת קדימות או לעכב בירור תיקים לפי השלכות רוחב שהפסיקה שלו עשויה ליצור, ודן בתיק לגופו של עניין, כאמור לעיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...