"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

"20 שוטרים דפקו על הדלת, כל החג היינו במעצר": החב"דניק שגורש מתאילנד מדבר

שלושת החב"דניקים הגיעו לאי קו טאו בתאילנד "כדי להביא את המשיח" ותכננו לערוך ליל סדר כהלכתו לישראלים ששוהים באי • לטענתם, הרשויות הסכימו לערוך סעודה במסעדה מקומית, במקום בבית חב"ד, מטעמי אבטחה • אך עוד לפני שהגיע ליל הסדר - מצאו את עצמם עצורים • "לקחו אותנו בסירה לתחנת המעצר"

,עודכן
0השמעה
"כל החג הראשון היינו במעצר בתאילנד". צילום: סהר אברהמי

שלושתהישראלים החב"דניקיםהגיעו לאי קו טאו בתאילנד "כדי להביא את המשיח". הם שכרו מבנה שישמש כבית חב"ד, ותכננו לערוך ליל סדר כהלכתו לישראלים ששוהים באי. לאחר שהרשויות לא אישרו לערוך ליל סדר בבית ששכרו ("לא רוצים התקבצות של ישראלים בבית מסוים מטעמי אבטחה"), הגיעו להסכמות לערוך סעודה במסעדה מקומית. אך לפני שהגיע ליל הסדר - מצאו את עצמם במעצר שלאחריוגורשו מהמדינה. כעת, בנימין (שם בדוי), אחד המגורשים, מספר ל"היום" את גרסתו.

"החלטנו לפעול בקו טאו כדי להביא את המשיח",צילום: .

"היינו בשליחות בהודו ושמענו על קו טאו, אי קטן עם המון ישראלים והבנו שאין שם פעילות של חב"ד. שום פעילות של יהדות, בלי מקום כשר, אין כלום. החלטנו שלכבוד חג הפסח ניסע לשם", מספר בנימין. "החלטנו לפעול בקו טאו כדי להביא את המשיח. הגענו לקו טאו.באחד הימים הסתובבנו עם דגל 'משיח' ברחוב וזה היה מוזר לחלק מהאנשים. העלו את זה לפייסבוק לאחד העמודים של קו טאו והמשטרה ביקשה מאיתנו להגיעלתחנת המשטרה כדי לראות מה הסיפור. אחרי שהמשטרה הבינה שאנחנו לא עושים שום פעילות בעייתית היא שחררה אותנו".

"סך הכל הלכנו עם דגל משיח"

"לא היינו עם בוקסות (רמקולים), לא חילקנו עלונים על פסח. לגביהודעת הווטסאפשפרסמנו - שלחנו מיקום מדויק בפרטי רק למי שנרשם אצלינו, בגלל אבטחה. סך הכל הלכנו עם דגל משיח. הבנו שזה פחות מתאים לעכשיו אז ירדנו מזה בינתיים".

המבנה ששימש כבית חב"ד באי,צילום: אלבום פרטי

"מצאנו מקום מאוד מתאים לבית חב"ד. בית גדול, שתי קומות. מקום שיתאים לאכלס את הפעילות של פסח. ככה התקדמנו וראינו שיש אזהרות של המל"ל על תאילנד והפיליפינים. ביקשנו אישור מהמשטרה לערוך את ליל הסדר. היא הודיעה שאין אישור לקיים את ליל הסדר. אז אמרנו שלא נעשה. מה שלא ידענו, זה שמישהו כבר התלונן עלינו, יכול להיות תושבים או מישהו אחר. לפני שביקשנו את אישור המשטרה מתברר שהיתה הצבעה לבטל לנו את הוויזה".

"ראש העיר (ראש תת-מחוז) הגיע אלינו לבית חב"ד ודיברנו איתו. הוא אמר שאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים ללכת למסעדה מקומית והיא תסכים לנו להביא את האוכל שלנו כדי לערוך את ליל הסדר שם כי לא רוצים התקבצות של ישראלים בבית מסוים. אם זה במסעדה מקומית אין להם בעיה. אז התכנון היה שנביא את האוכל מבית חב"ד למסעדה ונעשה שם סדר. זה היה בשלישי בלילה.

לעוף על זה!

כל חדשות התיירות, התעופה, מלונות ומסלולים - אצלכם במייל

מקומיים עוזרים לסחוב את המקרר לבית חב"ד,

"לקחו אותנו בסירה לתחנת המעצר שם"

"יום למחרת בבוקר, פרצו לנו השוטרים לבית. אנחנו ישנו זה היה בשעות המוקדמות של הבוקר. דפקו לנו על הדלתות, הגיעו 20 שוטרים, חלק ממשטרת ההגירה, חלק משטרת תיירות. קראו לנו הצהרה מסוימת שאנחנו עצורים ויצאנו לתחנת המשטרה. משם לקחו אותנו בסירה לסוראט תאני לתחנת המעצר שם. בגלל שהיינו בחג אז נשארנו שם עד יום ראשון. היינו של כל החג הראשון של פסח בתחנת המעצר. יום ראשון העבירו אותנו לבנגקוק ובשני בלילה עלינו טיסה לישראל".

חלק מהמצרכים לחג בקו טאו,צילום: אלבום פרטי

הרשויות בתאילנד "מחפשות" ישראלים לדעתך?

"דיברנו בשדה עם מאבטח בחברת תעופה ישראלית. הם אמרו שגם הם רואים שיש עלייה לאחרונה באנטישמיות של תאילנדים כלפי ישראל. גם באי הזה בקו טאו. הרגשנו שהפעילות שלנו הפריעה למישהו. הם מאוד מאוגדים הם לא רוצים שהמקום הזה יהיהכמו קופנגןאו קוסמוי. שם יש הרבה בלגן עם ישראלים. ברגע ששמעו שיש שם חב"ד אז זה מה שגרם להם לעשות את זה (את הגירוש)".

"ברגע שהבנו שללכת עם הדגל זה בעייתי לא הלכנו יותר עם הדגל. מישהו דאג שזה יובלט. הסיפור עם הדגל נגמר הרבה לפני שנעצרנו וגורשנו. הגענו לקו טאו כי הרבי מלך המשיח ביקש מאיתנו, כמו מכל יהודי, לפעול להביא את הגאולה והיו לנו גם ברכות מהרבי באגרות קודש".

ביצים שנקנו לחג פסח באי קו טאו,צילום: אלבום פרטי

מה הכעיס את התאילנדים?

על פי ועדת ההגירה, פעילויות השלושה פגעו בסדר ובביטחון באי. השלושה תועדו מניפים דגל "משיח" של חב''ד, "עודדו דרך וואטסאפ התקהלויות", וחילקו עלונים המזמינים אנשים לארגן פעילות באי קו טאו. בנימין מכחיש את עניין העלונים. הפעילויות הללו נתפסו כפוגעות בסדר ובביטחון באזור וגרמו לבהלה בקרב תושבים, בעלי עסקים ותיירים.

גורם ותיק מהקהילה הישראלית בבנגקוק, מספר: "כל אירוע, מסיבה או סעודה רבת משתתפים, חייב להיות מתואם עם הרשויות בתאילנד. בתיאום עם המשטרה והשגרירות. בגלל שהם עשו רעש (למרות שלטענת בנימין לא היו רמקולים – ס.א), הניפו דגלים ולא ביקשו אישור לבצע סדר פסח רב משתתפים, אז גם ביטלו להם את הסדר. מי שבא לארגן מסיבה או אירוע בתאילנד חייב אישורים לפני. בטח ובטח כשמדובר באירוע דתי, בפסח, במלחמה, כשהכל גם ככה רגיש עם המצב הביטחוני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר