"עם מי עוד אצא לחפש את החופש?": חבריה של נועה שנהרגה בסיני נפרדים

נועה מור, מהנדסת ביו-רפואית, נהרגה בתחילת השבוע בתאונה טראגית במהלך גלישת קייטסרפינג בסיני. נועה, שמצאה את מותה כשעסקה בספורט שכל כך אהבה, הייתה מהנדסת אשר עסקה בפיתוח אמצעים מתקדמים לניתוחי מוח וגב. היא הותירה אחריה אמא, שני אחים, שני אחיינים וחברים רבים. הלווייתה נערכה היום (חמישי) בבית העלמין בתל מונד.

חבריה הקרובים של נועה, 38 מתל אביב, נפרדו ממנה לאחר היוודע האסון. "אהובה שלי. אור של העולם. אי אפשר לעכל", כתבה אחת מחברותיה הקרובות. "רגלייך כמעט ולא נוגעות בקרקע, מרחפת בדיוק לתוך רעיון או חלום. בחלל של אדם אהוב עוגנת, מאירה, ועושה עוד מקום. הראש רץ כה מהר, בבקשה חכי לנו עוד קצת, שנספיק להתחבר".

"שלהבת אש נדירה"

"הצחוק מתגלגל לתוך אינטימיות קסומה של נחת. פעם את ואני בנינו בית לחודשיים תחת עץ. עם מי עוד בעולם הייתי יוצאת כך את החופש לחפש? אתגעגע אלייך לב יפה, ליבי נקרע. שלהבת אש נדירה, חברה שלי יקרה".

גם חבריה למחנה ב"בורדרלנד" (הגרסה הסקנדינבית לקהילת ה"ברנינג מן") תיארו אותה כאישה בעלת יכולות יוצאות דופן שהיו כמעט "מעולם אחר": "נועה הייתה אדם חכם, יפהפה ויצירתי, אבל מעל הכל - חברה יקרה מאוד. היא מתה כשעסקה במשהו שאהבה. היא הייתה מהנדסת ביו-רפואית עם מוח של פילוסופית. המחשבות והיכולות שלה הרגישו לעיתים מעבר לעולם הזה, ועדיין, בגלל הענווה שלה, אולי לא היית מבחין בכך מייד. היא אהבה את הטבע, טיולים וריקוד, ותמיד הייתה שם כדי לעזור לחברים וזרים כאחד".

אמנית המקורבת לנועה הקדישה לה יצירה מיוחדת עשויה עץ וסלע, וקראה לסדרת העבודות שלה על שמה - "הרקדניות הנצחיות": "נועה, הו איך שרקדת דרך החיים! ברגע ששמעתי את הבשורה הבלתי נתפסת על מותך, הייתי חייבת להיכנס לסטודיו וליצור דמות של רקדנית שתזכיר לי אותך. בחרתי בעץ סחף עבור הרגליים החזקות שלך שהיו נטועות באדמה שכל כך אהבת, ובזרועות מורמות לשמיים כשאת רוקדת דרך החיים - לעיתים עם מטרה ברורה ולעיתים בצליפה דרך הטבע. האור שלך ימשיך להאיר בכולנו שבורכנו בחברותך. שהריקוד שלך ימשיך בשמיים".