אחרי אוסטרליה: האם הודו עלולה להיות הבאה בתור?

סרטון שעלה בימים האחרונים לרשתות החברתיות בהודו, ובו משתתפים שני משפיעני רשת מקומיים, הפך לוויראלי ומעורר דאגה בקרב גולשים וגורמים יהודיים וישראלים ברחבי העולם.

בפתח הסרטון נשמעת אמירה קשה במיוחד: "לאן חיילים ישראלים נוסעים לאחר שהרגו תינוקות בעזה? הם באים להודו"

בסרטון נטענות טענות קשות נגד חיילי צה״ל וישראלים המטיילים בהודו, באופן שיש החוששים כי הוא עלול לעודד עוינות ואף פגיעה פיזית בישראלים - בדומה לאירועי אלימות קודמים נגד יהודים וישראלים בעולם.

בסרטון המסית נטען כי חיילים ישראלים “מגיעים להודו לאחר הלחימה כדי להתנתק, לאחר שביצעו רצח עם בעזה”, וכי יעדים כמו גואה, דרמסאלה, פושקר וקסול הפכו, לפי הדוברים, ל“מרחבי שיקום” עבורם. המשפיענים מציגים את תופעת התרמילאות הישראלית בהודו כחלק ממה שהם מגדירים כתהליך מאורגן ומאושר על ידי מדינת ישראל.

עוד נטען בסרטון כי הקשר הביטחוני בין הודו לישראל, כולל רכש של אמצעי לחימה וטכנולוגיות והופך את הודו ל“שותפה עקיפה” למלחמה בעזה. הדברים מלווים בשפה חריפה, בהאשמות קולקטיביות כלפי ישראלים, ובהצגת מטיילים ישראלים כמי שנושאים אחריות לפעולות צבאיות - ללא הבחנה בין אזרחים לחיילים.

Hamas sympathisers & Israel-haters in this video are inciting violence and potential terror attacks against Israeli Jews/soldiers travelling in Himachal Pradesh. They are sharing locations, targeting Israelis in India & posing a serious national security concern.@NIA_India…pic.twitter.com/o2SfOje8PS

— Major Surendra Poonia (@MajorPoonia)December 15, 2025

גולשים רבים ברשתות החברתיות התריעו כי מדובר בתוכן מסית ומסוכן, במיוחד לנוכח העובדה שאלפי ישראלים שוהים דרך קבע בהודו כתרמילאים.

רבים מהגולשים מזהירים מפני יצירת אווירה שעלולה להצדיק פגיעה בישראלים כקבוצה, בדומה לטבח חנוכה בבונדיי ביץ', אוסטרליה.

גולשים ישראלים ציינו כי הטיול להודו לאחר השירות הצבאי הוא תופעה אזרחית וותיקה, שאינה קשורה למדיניות ממשלתית או צבאית, וכי הצגת מטיילים צעירים כאיום או כעבריינים קולקטיביים היא מסוכנת ומטעה. גם בהודו עצמה נשמעו קולות הקוראים לרשתות החברתיות לבחון את הסרטון ולהסיר תכנים שעלולים לעודד שנאה או אלימות.

כאמור, הסרטון קושר בין מיקומים גיאוגרפיים ספציפיים לבין זהות לאומית, מה שמגביר את החשש כי מדובר בסימון מטרות ולא רק ביקורת פוליטית.