"העדפנו לרדת מהטיסה ולא לקחת סיכון": ההחלטה הבלתי צפויה של הבלוגרית הישראלית

בלוגרית הטיולים הישראלית אסתריה סגל שיתפה השבוע את עשרות אלפי עוקביה בחוויה לא פשוטה שעברה בנמל תעופה בווייטנאם - חוויה שמעלה שאלות על נהלי טיפול בציוד רפואי חיוני לנוסעים עם מוגבלות.

לדבריה, היא ובן זוגה הגיעו לשדה התעופה לקראת טיסה פנימית, כשהיא מתניידת בכיסא גלגלים אישי. במהלך הצ'ק-אין, התבקשה אסתריה לעבור לשימוש בכיסא גלגלים סטנדרטי של השדה - ולהפקיד את הכיסא האישי שלה במסוע המטען, לצד המזוודות.

"הסברתי להם שזה ציוד יקר ושביר", סיפרה. "לא יעלה על הדעת שהוא יועמס כמו מזוודה רגילה על המסוע". לדבריה, ניסתה לבקש שמישהו מצוות השדה יישא את הכיסא באופן ידני אל המטוס, אך נענתה בשלילה. "הם חזרו ואמרו שוב ושוב שזו המדיניות שלהם ושאין פתרון אחר".

@estysegal♬ צליל מקורי - estysegal

עוד לטענתה, אנשי הצוות ביקשו ממנה לחתום על טופס פטור מאחריות - שלפיו במקרה של נזק, הפיצוי המקסימלי שתקבל יהיה 30 דולר בלבד.
"אין לנו ברירה", הוסיפו לה, לדברי אסתריה.

המצב הלחיץ את בני הזוג, שלא רצו לקחת את הסיכון לאבד או לפגוע בציוד היקר שעליו היא מסתמכת מדי יום ובלעדיו לא יכולה טייל. הם ביקשו לבטל את הכרטיסים, אך נענו בסירוב. לאחר זמן מה, החליטו לעזוב את השדה, לנסוע באוטובוס לטרמינל אחר ולבחור בחברת תעופה אחרת, למרות שהפסידו את הכסף ששולם עבור הטיסה המקורית. בשיחה עם "ישראל היום" היא מספרת, "העדפנו לרדת מהטיסה ולא לקחת סיכון".

המעבר התגלה כמוצלח: "בחברה השנייה מישהו פשוט לקח את הכיסא ביד, לקח עליו אחריות - וקיבלתי אותו בחזרה בלי שריטה", סיפרה. בני הזוג נאלצו לרכוש כרטיסים חדשים, אך לטענתה "לפחות ידעתי שהכיסא שלי בטוח".

אסתריה חלקה עם עוקביה את השאלה המהותית: האם הם היו לוקחים את הסיכון - או מוותרים על הכסף למען השקט הנפשי והציוד החיוני?

המקרה שלה מצטרף לשורה של תלונות שמעלים נוסעים בעולם על היחס לציוד נגישות בנמלי תעופה וחברות תעופה, ומחדד את הצורך במדיניות ברורה, אחידה ומכבדת לנוסעים עם מוגבלויות.