מת יום אחד מוקדם מדי: חברת התעופה סירבה לפצות את המשפחה

טרגדיה משפחתית קשה הפכה למאבק מול אחת מחברות התעופה הגדולות באירופה: אם בריטית שאיבדה את בנה בן ה־18 בתאונה, ימים ספורים לפני חופשה משפחתית שתוכננה בספרד, גילתה כי מבחינת חברת התעופה Ryanair, בנה מת יום אחד "מוקדם מדי" מכדי שהיא תהיה זכאית לקרדיט על הטיסות שבוטלו.

מדיניות שכול קשיחה

טינה מקדרמוט ובעלה היו אמורים לטוס מניוקאסל, אנגליה לאליקנטה שבספרד ב־30 באוגוסט. אלא שב־19 באוגוסט נהרג בנם בילי, בן 18, בתאונה. בעקבות האסון המשפחה כמובן לא יצאה לחופשה, ומקדרמוט פנתה לחברת התעופה בניסיון לקבל בחזרה את שווי הכרטיסים, שעליהם שילמה כ־1,500 שקלים.

לדבריה, היא אף העבירה לחברה תעודת פטירה המאשרת את מותו של בנה. אלא שהבקשה נדחתה בגלל יום אחד בלבד.

הסיבה נמצאת במדיניות השכול של Ryanair. לפי כללי החברה, במקרה שבו נוסע בהזמנה או בן משפחה מדרגה ראשונה - בן או בת זוג, הורה או ילד - נפטר בתוך עשרת הימים שלפני הטיסה, ניתן להגיש בקשה לקבלת קרדיט נסיעות בגובה שווי הטיסות.

הקרדיט, אם הבקשה מאושרת, ניתן לשימוש להזמנת טיסות במשך 12 חודשים ואינו ניתן להמרה למזומן. במקרה של משפחת מקדרמוט, בילי נהרג 11 ימים לפני מועד הטיסה - כלומר יום אחד בלבד מחוץ לחלון שקבעה החברה.

האם סיפרה כי קיוותה לקבל את הכסף בחזרה בתקופה שבה המשפחה נאלצה להתמודד גם עם הוצאות הלוויה. לדבריה, העובדה שהבקשה נדחתה בגלל פער של יום אחד הוסיפה לתסכול בתקופה הקשה ממילא.

מדיניות Ryanair קובעת באופן כללי כי כרטיסי הטיסה שלה אינם ניתנים להחזר כאשר הטיסה מתקיימת והנוסע מחליט שלא לטוס. מקרה של פטירת בן משפחה קרוב הוא אחד החריגים, אולם גם הוא כפוף למגבלת עשרת הימים.

"התנהלות מגעילה וקטנונית"

טינה מקדרמוט שיתפה את כלי התקשורת בבריטניה שאילו בנה היה מת יום אחד מאוחר יותר, היא הייתה עומדת בתנאי המדיניות, וכינתה את ההתנהלות "מגעילה וקטנונית". לדבריה, מדובר במדיניות גורפת ש"אינה אנושית", והיא תיארה את התשובה שקיבלה כ"סטירת לחי".

המקרה עורר ביקורת ציבורית בשל הקשיחות החריגה של הכלל. מקדרמוט דורשת כעת מ-Ryanair לשנות את מדיניות השכול שלה ולאפשר בחינה פרטנית של מקרים חריגים, במיוחד כאשר מדובר במוות של בן משפחה מדרגה ראשונה. לדבריה, לא מדובר רק בכסף אלא בעיקר בעיקרון. "זה הפך את תהליך האבל לקשה עוד יותר", אמרה, והצהירה כי לא תטוס עוד עם החברה. לטענתה, לאחר שבקשתה נדחתה נאמר לה שלא להגיע לטיסה ולנסות לתבוע את הסכום באמצעות ביטוח הנסיעות שלה - פתרון שאותו תיארה כניסיון "להעביר את האחריות".