בבוקר 11 בספטמבר 2001, האנשים שהשתלטו על ארבעת מטוסי הנוסעים האמריקניים לא היו זרים לחלוטין לעולם התעופה. ארבעה מהמחבלים הוכשרו כטייסים, והאנשים שישבו מאחורי ההגאים של המטוסים החטופים רכשו חלק משמעותי מהידע שלהם דווקא בארצות הברית.
25 שנה מאוחר יותר, השאלה כמעט מתבקשת: האם אדם זר יכול גם היום להגיע לארה"ב, להירשם לבית ספר לטיסה וללמוד להטיס מטוס?
התשובה היא כן, אבל המערכת שממתינה לו שונה מאוד מזו שפגשו מחבלי 11 בספטמבר.
הגיעו לפלורידה ולמדו לטוס
דו"ח ועדת החקירה הרשמית לאירועי 11 בספטמבר מתאר בפירוט כיצד הגיעו מוחמד עטא, מרוואן א־שחי וזיאד ג'ראח לארה"ב בשנת 2000 והחלו בהכשרות טיסה.
עטא וא־שחי נרשמו ל־Huffman Aviation בווניס שבפלורידה. בתוך שבועות הם כבר ביצעו טיסות סולו, ובאוגוסט עברו את מבחני הטיס הפרטיים. בנובמבר קיבלו הסמכת מכשירים ובדצמבר עברו מבחנים לטיס מסחרי.
ג'ראח למד ב־Florida Flight Training Center, גם הוא בווניס. האני חנג'ור, שהטיס את טיסה 77 של אמריקן איירליינס שפגעה בפנטגון, עבר לאורך השנים הכשרות טיסה בארה"ב ואף התאמן בסימולטור של בואינג 737.
עד סוף שנת 2000, לפי ועדת 11 בספטמבר, שלושה מהמחבלים כבר התאמנו בסימולטורים של מטוסי סילון גדולים.
הפרטים האלה הפכו לאחר הפיגועים לאחת השאלות הקשות שהופנו למערכת האמריקנית: כיצד אנשים שהתכוננו לפיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה הצליחו לרכוש בתוכה את המיומנויות ששימשו אותם?
גם ב־2026 זרים ממשיכים ללמוד טיסה בארה"ב
רבע מאה מאוחר יותר, ארה"ב לא סגרה את בתי הספר שלה בפני זרים. להפך, הכשרת טייסים בינלאומיים היא עדיין פעילות נפוצה.
רק ב־25 באוגוסט השנה פרסם Phoenix East Aviation בפלורידה מדריך מעודכן לתלמידים בינלאומיים. בית הספר מציין כי הוא מקבל מאות תלמידים זרים מדי שנה.
אלא שכיום קיים מחסום שלא היה קיים במתכונתו הנוכחית לפני 11 בספטמבר. אזרח שאינו אמריקני ואינו נתין אמריקני אינו רשאי להתחיל בהכשרת טיסה המכוסה בחוק לפני שעבר את ה־Flight Training Security Program של ה־TSA (המינהל לביטחון התחבורה האמריקני) וקיבל Determination of Eligibility - קביעה רשמית שלפיה הוא רשאי להשתתף בהכשרה.
זוהעי בעצם התוכנית שבמסגרתה מתבצע סינון ביטחוני של מועמדים זרים להכשרת טיסה בארה"ב, לפני שהם רשאים להתחיל בהכשרות.
הדת של המועמד אינה הקריטריון. מוסלמי אינו מנוע מלימודי טיסה בשל היותו מוסלמי, בדיוק כפי שיהודי או נוצרי אינם מנועים מהם בשל דתם. הסינון במקרה הזה מתייחס למעמדו של המועמד ולסיכון הביטחוני שהוא עלול להוות.
טביעות אצבע, FBI ובדיקת מאגרי מידע
השינוי לעומת שנת 2001 משמעותי. על פי התקנות הנוכחיות, הבדיקה שעובר מועמד זר כוללת אימות זהות, בדיקה במאגרי מידע רלוונטיים כדי לקבוע אם הוא עלול להוות איום ביטחוני, בדיקת מעמד הגירה וכן בדיקת עבר פלילי של ה־FBI המבוססת על טביעות אצבע.
רק לאחר השלמת הבדיקה רשאי ספק ההכשרה להתחיל ללמד אותו לטוס. הכללים נאכפים גם במהלך ההכשרה. בעדכון שפרסם ה־TSA ב־11 באוגוסט 2026 נקבע כי אם פג תוקפו של הדרכון או המסמך שמוכיח שהייה חוקית בארה"ב בזמן קורס, יש להפסיק את ההכשרה מיד עד להסדרת המסמכים.
דווקא בשנים האחרונות שונתה השיטה
אבל כאן מגיע פרט מעניין במיוחד. ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמה משמעותית בתוכנית. במקום הליך שהיה קשור יותר לכל אירוע הכשרה בנפרד, ה־TSA מאפשר כיום ל־Determination of Eligibility להיות תקף עד חמש שנים, בכפוף בין היתר לתוקף האישור לשהות בארה"ב.
במבט ראשון זה נשמע כמו הקלה. אלא שה־TSA עבר במקביל למודל של בדיקה מתמשכת. אם במהלך תקופת הזכאות מתגלה מידע חדש שמצביע על איום ביטחוני או עבירה פוסלת, ניתן לבטל את הזכאות. כלומר, הבדיקה הביטחונית אינה אמורה להסתיים ביום שבו התלמיד מקבל אישור.
המערכת כבר נכשלה בעבר
החשש מפני פרצות אינו תיאורטי. בשנת 2012 פרסם גוף הביקורת של הקונגרס, ה־GAO, דו"ח חריף על מנגנון הסינון שהיה קיים אז.
החוקרים בדקו נתונים של 25,599 אזרחים זרים שקיבלו תעודות טייס של ה־FAA (רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב) בין ינואר 2006 לספטמבר 2011. בהצלבת המידע התברר כי חלקם לא הופיעו במאגר תוכנית הסינון של ה־TSA, ואצל אחרים לא נמצא תיעוד לכך שהשלימו בהצלחה את הסינון לפני שקיבלו הכשרה ורישיון.
ה־GAO הזהיר אז למעשה מפני מצב שבו אדם זר עלול לרכוש את מיומנויות הטיסה עוד לפני שהמערכת השלימה את הבדיקה שנועדה למנוע בדיוק את התרחיש הזה.
מאז נסגרה הפרצה הזו במידה משמעותית. ה־TSA החל לקבל מדי חודש את מאגר הטייסים של ה־FAA ולהצליב אותו אוטומטית עם נתוני התוכנית הביטחונית. ה־GAO הגדיר בהמשך את ההמלצה בנושא כ"מיושמת".
ומה אם אין שום דבר למצוא?
וזו אולי השאלה המורכבת ביותר שנשארה 25 שנה אחרי האסון. מערכת הסינון של היום מתוחכמת בהרבה מזו שהייתה קיימת ערב 11 בספטמבר. אבל בדיקת רקע, מעצם טבעה, תלויה גם במידע שקיים על האדם.
אדם ללא הרשעות, ללא מידע מודיעיני שמסמן אותו כאיום וללא הופעה במאגרים הרלוונטיים מציב אתגר שונה לחלוטין. זו אינה בהכרח "פרצה" במערכת האמריקנית, אלא מגבלה בסיסית של מערכות סינון המבוססות גם על מידע קיים.
ללמוד לטוס זה דבר אחד, להגיע לקוקפיט של מטוס נוסעים זה דבר אחר
וכאן נמצא ההבדל הגדול ביותר בין 2001 ל־2026. גם אדם שלמד לטוס אינו יכול מכוח ההכשרה בלבד להגיע לתא הטייס של מטוס נוסעים מסחרי. אחרי 11 בספטמבר השתנו מן היסוד שכבות האבטחה סביב התעופה המסחרית, ובראשן הגנת הקוקפיט.
האמריקנים ממשיכים גם היום לחזק את המחסום הזה. ה־FAA קידם דרישה להתקנת שכבת הגנה נוספת בכניסה לקוקפיט, שנועדה למנוע מנוסעים להסתער לתא הטייס ברגעים שבהם הדלת הממוגנת נפתחת, וב־2024 הוקמה ועדה מקצועית נוספת שעסקה בהרחבת הדרישה למטוסי נוסעים מסחריים.
לכן אי אפשר להסיק מהעובדה שזר עדיין יכול ללמוד טיסה בארה"ב שניתן לשחזר באותה דרך את פיגועי 11 בספטמבר. המציאות הביטחונית סביב מטוסי הנוסעים השתנתה באופן דרמטי.
אבל העובדה הבסיסית נותרה מרתקת: 25 שנה אחרי שמחבלי 11 בספטמבר הגיעו לארה"ב כדי ללמוד לטוס, אמריקה ממשיכה לפתוח את בתי הספר לטיסה בפני תלמידים מכל העולם. היא פשוט מנסה כיום לדעת הרבה יותר על מי שיושב בכיסא הטייס עוד לפני שהמטוס עוזב את הקרקע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו