אחרי 15 שנה: הקו הישיר לדמשק חודש - וזה לא מאיפה שחשבתם

חברת תעופה גרמנית חידשה קו ישיר לבירה הסורית, פעמיים בשבוע, לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים • המהלך הקטן לכאורה מצטרף לשורה של צעדים שממחישים כיצד סוריה שאחרי אסד מנסה לחזור אל מפת העולם

נמל התעופה של דמשק , LOUAI BESHARA / AFP
נמל התעופה של דמשק | צילום: LOUAI BESHARA / AFP

חמש עשרה שנה של נתק, ואז מטוס נוסעים אחד נחת שוב בדמשק. אבל בניגוד למה שאפשר היה לצפות, הוא לא הגיע ממדינה ערבית או משכנה קרובה, אלא הרבה יותר רחוק, מלב אירופה: חברת התעופה הגרמנית Sundair השיקה באמצע אוגוסט קו ישיר בין נמל התעופה ברלין ברנדנבורג לבירה הסורית, לראשונה מאז שפרצה מלחמת האזרחים במדינה.

הקו, שפועל פעמיים בשבוע בימי שלישי ושבת, מופעל במטוס איירבוס A320 עם 180 מושבים. הטיסה מברלין לדמשק אורכת כארבע שעות, ממריאה מברלין בשעה 11:00 בבוקר ונוחתת בדמשק בשעה 16:05 שעון מקומי. זהו החיבור הישיר הראשון בין אזור הבירה הגרמנית לסוריה מאז 2011, השנה שבה פרצה מלחמת האזרחים והתעופה האזרחית נעצרה לחלוטין מטעמי ביטחון ובעקבות סנקציות בינלאומיות.

המטוס הגרמני שנחת בדמשק והתקבל בהסלנה | צילום: EPA/MOHAMED AL RIFAI

החיבור לקהילה הסורית הגדולה בגרמניה

הפעלת הקו התאפשרה בזכות הסכם תעופה דו-צדדי שנחתם בין גרמניה לסוריה באמצע יולי. היעד המיידי שלו הוא בעיקר הקהילה הסורית העצומה בגרמניה, המונה כ-790 אלף בני אדם ונחשבת לגדולה ביותר מחוץ למזרח התיכון. עד עכשיו, בני הקהילה נאלצו לטוס לדמשק במסלולים עקיפים ומייגעים.

הביקוש, כך מסתבר, לא איחר לבוא. לפי תאגיד השידור הציבורי הגרמני, הטיסות עד אוקטובר כמעט מלאות. מנכ"ל Sundair, מרקוס רוסלו, אמר שהקהילה הסורית בברלין ענקית, ושתי טיסות בשבוע הן בסך הכל "טיפה בים".

עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות

בשלב זה מדובר בעיקר בתנועת נוסעים שקשורה למשפחות, לעסקים ולקהילות סוריות שמפוזרות בעולם, ולא בהכרח בחזרה של דמשק ליעד תיירותי מבוקש עבור מטיילים אירופים. תשתיות המדינה עדיין נושאות את צלקות שנות המלחמה, ושדה התעופה של דמשק עבר בחודשים האחרונים שורה של בדיקות ושדרוגים ביטחוניים. הדרך של סוריה בחזרה לשגרה עוד ארוכה, אבל הטיסה מברלין מסמנת שהיא לפחות יצאה לדרך.

הנוסעים יוצאים מהטרמינל בנמל התעופה של דמשק |
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר