"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פנחס עידן משיב לסמוטריץ': "הפילו עליי תיק"

שבוע אחרי הכאוס בנתב"ג, ואחרי ששר האוצר השווה את ועד העובדים ל"ארגון אנרכי", יו"ר הוועד פנחס עידן, משיב לשר • "אולי בשנות ה-80-70 עוד הרשינו לעצמנו להתפרע, אבל אי אפשר להאשים אותנו בכוחנות בשלושת העשורים האחרונים" • לפי שעה, לא נרשמו היום שיבושים בנתב"ג

| עודכן:
0השמעה
"צר לי על שאני מטריד אותך". פנחס עידן ובצלאל סמוטריץ' , יוסי זליגר ואורן בן חקון
"צר לי על שאני מטריד אותך". פנחס עידן ובצלאל סמוטריץ' | צילום: יוסי זליגר ואורן בן חקון

שבוע בדיוק אחרי הכאוס בנתב"ג בעקבות שביתת העובדים, ואחרי דברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על ועד עובדי רשות שדות התעופה, יו"ר ועד העובדים פנחס עידן, משיב לשר סמוטריץ'.

"לא ייתכן שוועדים קומונוסיטיים כוחניים תוקעים את אזרחי ישראל ולוקחים אותם כבני ערובה. נגמרו הימים שחבורת עסקנים תצליח לשתק מדינה שלמה. הגיע הזמן לפרק את ארגוני האנרכיה האלו", צייץ שר האוצר.

העומס בנתב"ג בעקבות השביתה שהתרחשה בשבוע שעבר | צילום: משה בן שמחון

בתגובה, פרסם היום (חמישי) עידן מכתב תגובה לשר: "צר לי על שאני מטריד אותך, אבל חייב הייתי לפרוק מולך קצת כאבים. קראתי את הדברים שפרסמת דרך התקשורת בעקבות האירועים של השבוע שעבר בנתב"ג וכל כך הצטערתי על ההאשמות הלא צודקות כלפי, נפגעתי עד עמקי נשמתי".

לא נרשמו שיבושים. נתב"ג, היום | צילום: יוסי זליגר

"אני יו"ר ועד ותיק ואפילו אני יודע שבעשורים האחרונים כוחנות ובריונות הם כבר לא התנהגויות לגיטימיות במרחב הציבורי בארץ, האמן לי זה רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב, אולי בשנות השבעים - שמונים עוד הרשינו לעצמנו להתפרע, אבל אי אפשר להאשים אותנו בכוחנות בשלושת העשורים האחרונים גם אתה עצמך עד לכך שעבדנו יפה יחד כשהיית שר התחבורה שלי. לידיעתך, מאז 2006, עשרים שנה אחרונה, הכל מתועד אתה מוזמן לבדוק אותי, לא הייתה אף לא שביתה אחת בנתב"ג למעט שביתה אחת של ההסתדרות, לא שלנו, לפני כשנתיים".

"לא אמרו לנו כלום על השביתה": נוסעות ביום הכאוס בנתב"ג // משה בן שמחון

עידן טוען כי הפילו עליו תיק והוא לא השבית את השדה: "מזה עשורים שאני מנהיג את העובדים באחריות ובשיקול דעת ויתרה מכך, לא פעם מנעתי משברים שהוועד כלל לא היה אחראי להם. עכשיו בנוגע לאירוע מהשבוע שעבר, דע כי הפילו עליי תיק, לא השבתתי ולא סגרתי את השדה. ולכן דרשתי ועדת בדיקה למציאת הגורם שנתן את ההוראה להפסיק את הפעילות בנמל. אילו הייתה ההנהלה מגייסת עובדים בהתאם לדרישת המנהלים בשטח, היה נמנע המשבר ויתרה מכך, אילו התייעצה איתי ההנהלה הייתי מייעץ להם שלא לפעול חד צדדית וליצור את הכאוס הזה".

"ועם זאת, גם ללא גיוס כח אדם המשבר לא היה מוצדק לחלוטין וניתן היה להמשיך את העבודה ברצף סביר, אפילו בשיא המלחמה, כשהנמל היה תחת איום ומלא במטוסים של חיל האוויר האמריקני, נתב"ג תפקד כבשגרה כך שנשגב מבינתי מה קרה שדווקא עכשיו פתאום הנמל קורס. אני רוצה להאמין שבסוף האמת תצא לאור, אלא שלצערי גם אז לא אקבל התנצלות מהמכפישים את שמי. אני עובד בשיתוף פעולה מלא מול פקידי האוצר לרבות הממונה על השכר הנך מוזמן לבדוק איתם האם אני מתנהל באחריות או כפי שאתה מתאר אותי כפרא אדם. באמת נשבר לי הלב שזו דעתך השלילית עליי".

נכון לכתיבת שורות אלה, בצהרי חמישי לא נרשמו שיבושים או עומסים חריגים בנתב"ג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר