אחרי הכאוס והעיכובים בנתב"ג - האם מגיע פיצוי לנוסעים?

השיבושים בנתב"ג שהובילו לעצירת הנחיתות, עיכובים בהמראות וגרמו לעשרות אלפי ישראלים היום (חמישי) עוגמת נפש לפני החופשה, מעוררים גם שאלה מסקרנת: מי מהנוסעים יוכל לדרוש מחברת התעופה פיצוי והאם יוכלו להגיש תביעה ייצוגית?

רשות שדות התעופה טענה מוקדם יותר כי בעקבות הנחיית ועד העובדים הופחתה הפעילות בנמל, עד לעצירה מלאה של הנחיתות. שרת התחבורה מירי רגב הודיעה כי תפעל משפטית נגד העיצומים, כלשונה - "שביתה ביריונית ולא חוקית". מנגד, באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות טענו כי לא הוכרזה שביתה, וכי שורש המשבר הוא מחסור מתמשך בכוח אדם והיעדר היערכות לעומסי הקיץ. 

מתי עיכוב מזכה בפיצוי?

על פי חוק שירותי תעופה, טיסה שהמריאה באיחור של יותר מ-8 שעות נחשבת ל"טיסה שבוטלה" לצורך החוק. במקרה כזה נכנסות לתמונה הזכויות הקבועות לנוסעים במקרה של ביטול. כלומר, נוסע שטיסתו הייתה אמורה לצאת למשל בשעה 14:00 ובפועל המריאה אחרי 22:00, עשוי להיחשב כמי שטיסתו בוטלה מבחינת החוק, גם אם בסופו של דבר המטוס המריא.

ומה מקבלים במקרה כזה? כאשר מדובר בטיסה שבוטלה, נקודת המוצא בחוק היא שהנוסע זכאי לשלושה דברים:

שירותי סיוע, החזר כספי או טיסה חלופית, ופיצוי כספי.

הפיצוי הכספי נקבע לפי מרחק הטיסה ולא לפי מחיר הכרטיס:

עד 2,000 ק"מ: 1,530 שקל
מ-2,000 ועד 4,500 ק"מ: 2,450 שקל
מעל 4,500 ק"מ: 3,670 שקל

ומה קורה אם העיכוב היה קצר יותר?

כאן הזכויות משתנות. עיכוב של שעתיים עד חמש שעות - הנוסע זכאי למזון ולמשקאות וכן לשירותי תקשורת. עיכוב של חמש עד שמונה שעות: אם הנוסע בוחר שלא להמתין, הוא זכאי לבחור בין החזר כספי לבין כרטיס טיסה חלופי. אם הוא מקבל טיסה חלופית שאמורה לצאת ביום שלמחרת, עשויות להתווסף גם זכויות ללינה ולהסעה.

אבל גם כאן יש חריג משמעותי - מה קורה כשיש שביתה?

חוק שירותי תעופה קובע כי נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי הכספי אם חברת התעופה או המארגן מוכיחים שהטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות. החוק כולל גם פטור כאשר הביטול נגרם בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה, ושגם אילו עשתה כל שביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את הביטול.

אבל המילה החשובה כאן היא "מוגנות". לא כל הפסקת עבודה היא בהכרח שביתה מוגנת מבחינה משפטית. המועצה הישראלית לצרכנות מציינת במפורש כי שביתה או השבתה תיחשב מוגנת כאשר היא נעשית בהתאם להוראות חוק יישוב סכסוכי עבודה. וזה בדיוק מה שהופך את האירוע של היום למורכב

במקרה של נתב"ג, יש כרגע מחלוקת אפילו לגבי אופן הגדרת האירוע. מצד אחד, רש"ת תיארה את המהלך כעיצומים שעליהם הורה ועד העובדים, והודיעה כי היא שוקלת לפנות לבית הדין לעבודה. גם שרת התחבורה טענה שמדובר בשביתה בלתי חוקית.

מצד שני, באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות טענו כי לא הוכרזה שביתה, והציגו את המחסור בכוח האדם ואת עומס העבודה כגורם המרכזי למשבר. לכן, בשלב הזה אי אפשר לקבוע באופן גורף שכל מי שנפגע היום לא זכאי לפיצוי.

בכיר בענף התיירות מסר ל"היום": "כאשר מדובר בשביתה או השבתה העומדות בתנאי החוק, החוק עשוי לפטור את חברת התעופה מתשלום הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה, אך אין משמעות הדבר שהנוסע מאבד את יתר זכויותיו. הוא עשוי להיות זכאי להחזר כספי או לטיסה חלופית וכן לשירותי סיוע, בהתאם לנסיבות".

"במקרה של נוסע שהפסיד טיסת המשך, חשוב במיוחד לבדוק האם הקונקשן נרכש במסגרת אותה הזמנה ובאותו כרטיס. כאשר מדובר בכרטיס אחד עד היעד הסופי, יש לבחון את זכויות הנוסע ביחס לכל המסלול ולא רק לטיסה הראשונה. לעומת זאת, כאשר מדובר בשני כרטיסים נפרדים, האחריות לכרטיס ההמשך מצומצמת משמעותית".

"במקרה של האירועים בנתב”ג היום, קיימת חשיבות גם לשאלה האם האירוע יוכר משפטית כשביתה או השבתה מוגנת. לכן, בשלב הזה לא נכון לקבוע באופן גורף שכל מי שטיסתו בוטלה אינו זכאי לפיצוי. יש לבחון כל מקרה לגופו, לרבות סיבת הביטול, סוג הכרטיס, מסלול הטיסה והנסיבות שהובילו לביטול".

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית?

במקרה של הכאוס בנתב"ג, השאלה המרכזית תהיה מה גרם לעיכובים, לביטולי הטיסות ולהמתנות הממושכות. אם יתברר כי מדובר בכשל מערכתי או בשורת מחדלים שניתן לייחס לרשות שדות התעופה או לגורם אחראי אחר, וכי נגרם נזק לקבוצה מוגדרת של נוסעים כתוצאה מאותה התנהלות, עשויה להתחזק האפשרות לבחון את האירוע במסגרת של תובענה ייצוגית.