"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תופעה תמימה אחת עלולה להכשיל אתכם בבידוק בנמל התעופה

רבים לא יודעים, אבל בשדות תעופה רבים בעולם דווקא תופעה גופנית תמימה לגמרי עלולה להדליק את סורקי הגוף ולהוביל לבדיקה ידנית לא נעימה, במיוחד בימי הקיץ החמים • אז מה בדיוק גורם לזה, ואיך נמנעים מזה בקלות?

0השמעה
A passenger gives in his belt as he undergoes a security check at Frankfurt Airport July 3, 2014.   REUTERS/Ralph Orlowski (GERMANY - Tags: TRANSPORT BUSINESS) *** Local Caption *** 07.07.14 , .
תופעה גופנית תמימה. צילום: .

מסתברשכדי להסתבך בבידוק הביטחונילא צריך לשכוח בקבוק מים בתיק, לפעמים מספיק פשוט להזיע. לפי דיווח של CNN, נוסעים שמזיעים באופן ניכר עלולים להפעיל את סורקי הגוף בשדה התעופה ולגרור לעצמם בדיקה ידנית נוספת.

מה עומד מאחורי זה?

ההסבר טכני: סורקי הגוף מסוג AIT, הפרוסים בשדות תעופה רבים בעולם, מזהים שינויים בצפיפות הבגד. לחות עודפת מהזעה משנה את האופן שבו הגל "רואה" את הבגדים, ויוצרת מעין אזור חשוד שהמכונה אינה יכולה להבדיל בינו לבין חפץ מוסתר.

כדברי דוברת ה-TSA, "לחות נוספת מגוף האדם עלולה לשנות את צפיפות הבגד", מה שמוביל להתראה. במקרה כזה, המאבטח מבצע מישוש ממוקד באזור שבו נדלקה ההתראה, בדרך כלל בית השחי, המותניים או הגב התחתון. מטעמי פרטיות, המאבטח כלל אינו רואה תמונה של הגוף, אלא רק סימון כללי של מיקום ה"חריגה".

בידוק בטחוני, ארכיון,צילום: יוסי זליגר

החדשות הטובות: זה לא נפוץ

נדרשת הזעה מרובה במיוחד כדי להפעיל את המנגנון. המאבטחים גם מאומנים להיות דיסקרטיים ולרוב אפילו לא יסבירו מה הדליק את ההתראה, כך שאין סיבה להיכנס ללחץ או להתבייש.

אם בכל זאת נבחרתם, מותר לבקש חדר נפרד לבדיקה, וברוב המקרים מדובר בעיכוב של דקות ספורות בלבד. מעניין לציין שהתופעה נפוצה מספיק כדי שמדינות אחדות, בהן צרפת וגרמניה, הגבילו בעבר את השימוש בסורקים מסוג זה בשל ריבוי התראות שווא.

אז איך נמנעים מזה?

כמה טיפים פשוטים יכולים לחסוך את אי הנעימות, במיוחד בטיסות הקיץ. כדאי להעדיף בגדים נושמים וקלים, ולא להגיע מיוזעים אל עמדת הבידוק, אם רצתם עם המזוודות בטרמינל חם, שווה לעצור רגע ולהתקרר לפני שנכנסים לסורק. גם הזעה מלחץ נחשבת, אז נשימה עמוקה לא תזיק.

בידוק בטחוני,צילום: wavebreakmedia_micro / Freepik
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר