ההפסד נחשף: אלה הסכומים שאיבדו החברות הישראליות במלחמה מול איראן

בזמן שהדיונים סביב זכויות הנוסעים וחוק טיבי נמשכים בוועדת הכלכלה, ענף התעופה הישראלי מזהיר מפני קריסה כלכלית של החברות המקומיות וטוען כי המדינה עצמה יצרה מציאות שבה בלתי אפשרי להפעיל טיסות בצורה רווחית.

"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"

בדיון סוער שנערך היום בוועדת הכלכלה, תקף נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג׳מן, את מדיניות המדינה סביב ענף התעופה בתקופת החירום, וטען כי אם הממשלה לא תשנה כיוון “רפורמת השמים הפתוחים תחוסל בפועל”.

“כמו שבישראל אוהבים לומר שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אז כדאי ללמוד גם מרשות התעופה האירופית: באירוע חירום הרגולציה זזה הצידה כדי לטפל במשבר”, אמר תורג׳מן. לדבריו, במצב הנוכחי חברות התעופה הזרות פשוט יעדיפו שלא לטוס לישראל, או לחלופין יתמחרו את הסיכון ברמה שתהפוך את הקווים ללא כדאיים.

"מדינת ישראל הלאימה את התעופה"

הטענות האלו מתחברות גם למסמך חריף שהוגש ליו״ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, תחת הכותרת “הפגיעה בחברות התעופה במבצע ׳שאגת הארי׳ והמענה הנדרש”. במסמך נטען כי מאז תחילת המבצע, ענף התעופה הישראלי נמצא במשבר חסר תקדים: ירידה חדה בביקושים, ביטולי אלפי טיסות ופגיעה קשה בתזרים החברות.

באיגוד טוענים כי מעבר לאובדן ההכנסות, החברות נאלצות לספוג עלויות חריגות של מיליוני דולרים מדי חודש - כולל חניית מטוסים בחו״ל, טיסות ריקות והוצאות לינה לצוותים, בעקבות מגבלות שהטילה המדינה עצמה.

בדיון היום תורג׳מן אף טען כי “בפועל מדינת ישראל הלאימה את התעופה”, כשהוא מתייחס למגבלות החריגות שהוטלו בנתב״ג בעת "שאגת הארי", בהן מגבלת טיסה אחת בשעה ותקרת נוסעים מצומצמת במיוחד.

לדבריו, חברות התעופה הישראליות נאלצו לפעול “בשדה תעופה מולאם”, בזמן שמטוסים וצוותים מוצאים מישראל בשל פעילות חיל האוויר האמריקני בנתב״ג.

עוד נטען במסמך כי חוק שירותי התעופה במתכונתו הנוכחית הפך לנטל כבד על החברות בזמן חירום, משום שהוא מחייב אותן להחזיר כספים, לממן מלונות, מזון ופיצויים, גם במקרים שבהם ביטול הטיסות נובע מהחלטות מדינה ולא מבחירה מסחרית שלהן.

הדרישה ל"קופסה תקציבית" נפרדת

באיגוד מזכירים גם כי מבקר המדינה כבר התריע בעבר שהחוק אינו מותאם למצבי חירום ממושכים, וכי יש צורך במנגנונים שיצמצמו את הסיכון הכלכלי שמוטל על חברות התעופה בתקופות כאלה.

אחת הטענות המרכזיות שעלו בדיון נוגעת למתווה הפיצויים שאושר השבוע בכנסת בהיקף של 400 מיליון שקל. לטענת האיגוד, חברות התעופה עצמן כלל אינן זכאיות לפיצוי במסגרת המתווה, משום שהוא חל רק על חברות עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, בזמן שחברות התעופה הגדולות נפגעו באופן הישיר ביותר.

לכן דורשים באיגוד להקים “קופסה תקציבית” נפרדת לענף התעופה, שתכלול מנגנון שיפוי ייעודי לחברות הישראליות, הכרה בהוצאות החריגות כנזק ישיר שנגרם מהחלטות מדינה, והתאמת חוק שירותי התעופה למצבי חירום. “חברות התעופה הישראליות הוכיחו חיוניות בשעת חירום”, סיכם תורג׳מן בדיון, “אם רוצים שהן ישרדו - חייבים להתערב עכשיו”.

"נזק אדיר לצרכן"

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מתח ביקורת על גרירת הרגליים של הממשלה: "בסופו של דבר, אם לא תקבעו את הצו שמתאים את חוק שירותי תעופה למצב החירום, המדינה תצטרך לשלם הרבה יותר לחברות התעופה בגלל הנזקים שייגרמו להן. אתם חוסכים 200 מיליון שקל עכשיו, אבל גורמים נזק אדיר לצרכן שישלם פי שלושה על כרטיס טיסה כי חברות זרות לא ירצו לטוס לישראל מחשש לתביעות ייצוגיות".

ח"כ אחמד טיבי, שיזם את חוק שירותי תעופה, ציין כי למרות שמדובר בחוק צרכני מובהק, יש לגלות גמישות בחירום: "אני לא רוצה להקריס את חברות התעופה ולפגוע בתחרות. המדינה בורחת מאחריות. אם נתב"ג הופך לשדה מולאם מסיבות ביטחוניות, הממשלה היא זו שצריכה להיכנס תחת האלונקה ולשלם את הפיצויים הנדרשים".

"הפסדנו 120 מיליון דולר"

נציגי חברות התעופה הציגו נתונים קשים על הפסדים: שלומי זפרני, סמנכ"ל אל על אמר: "ביטלנו כ-1,500 טיסות בחודש האחרון. הפסדנו כ-4 מיליון דולר לכל יום לחימה ובסך הכל כ-120 מיליון דולר. הפעלנו טיסות חילוץ במחירי הפסד מתוך אחריות לאומית, ואנחנו מצפים שהמדינה תיתן מענה". מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הוסיף: "הופתענו מהגבלות התנועה בנתב"ג בגלל איומי פצצות מצרר ושימוש בעמדות חניה לטובת מטוסים אמריקאים. חוק שירותי תעופה לא יכול להתקיים כשאין שירותי תעופה נורמליים. וויז לא חוזרת לישראל כי היא לא רוצה להיות חשופה משפטית וההפסד שלנו היה כרבע מיליון דולר ביום".

סמנכ"לית ארקיע, ספיר איפרגן, ציינה גם היא כי "רוחות המלחמה שיתקו את הפעילות לחלוטין. ארקיע מפסידה כ-200 אלף דולר ביום. לא סביר להעמיס את עלות המלחמה רק על החברות".

סמנכ"ל משרד התחבורה, אור ליבס, הבהיר כי המשרד תומך במתווה שבו המדינה לוקחת חלק בנטל: "החוק צריך להגן על הצרכנים, אבל הנטל צריך להתחלק. אנחנו בשיחות עם האוצר לקדם מתווה פיצוי". מנגד, נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, טען כי הסמכות לחתום על הצו המצמצם את חובת הפיצוי נמצאת בידי שרת התחבורה בלבד וזכותה להחליט אם לחתום עליו או לא, והפנייה בעניין לשר האוצר היא לא רלוונטית.