הטיסה היא עדיין אחד מאמצעי התחבורה הבטוחים בעולם, אבל יש סיכון אחד, פחות מוכר, שמתרחש דווקא כשאנחנו כבר באוויר: חשיפה מוגברת לקרינה קוסמית.
בגובה שיוט של כ־10-12 קילומטרים, המטוס נמצא מעל חלק גדול מהאטמוספירה שמגינה עלינו מקרינה שמגיעה מהחלל. המשמעות: הגוף שלנו נחשף לרמות גבוהות יותר של קרינה לעומת הקרקע. עבור רוב הנוסעים מדובר בכמות קטנה וזניחה. אבל עבור קבוצות מסוימות, התמונה מורכבת יותר.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר?
החשיפה לקרינה הופכת למשמעותית בעיקר אצל:
נוסעים תכופים (טסים לעיתים קרובות מאוד)
צוותי אוויר - טייסים ודיילים
נשים בהריון
טיסות במסלולים פולריים (מעל הקוטב הצפוני או הדרומי)
בטיסות פולריות, הקרינה חזקה יותר משום שהשדה המגנטי של כדור הארץ פחות מגן באזורים הללו.
כמה קרינה באמת מקבלים?
לשם השוואה, טיסה טרנס-אטלנטית אחת יכולה לחשוף נוסע לקרינה דומה לזו של צילום רנטגן בודד. זה לא מסוכן לאדם שטס פעם בכמה חודשים, אבל עבור צוותים שטסים מאות שעות בשנה, מדובר בחשיפה מצטברת.
בגלל זה, במדינות רבות צוותי אוויר מוגדרים מבחינה מקצועית כ"עובדים חשופים לקרינה", בדומה לעובדי רפואה מסוימים.
ומה לגבי נשים בהריון?
כאן כבר מדובר בנושא רגיש יותר. למרות שאין המלצה גורפת להימנע מטיסות, מומחים מציינים כי נשים בהריון, במיוחד כאלה שטסות הרבה, צריכות להיות מודעות לחשיפה המצטברת ולשקול זאת בהתאם.
אז האם צריך לדאוג?
ברוב המקרים - לא. עבור הנוסע הממוצע, שטס לחופשה או לעסקים מדי פעם, הסיכון נמוך מאוד ואינו מהווה סיבה להימנע מטיסה אבל למי שטס הרבה מאוד, ובעיקר לצוותי אוויר, הקרינה כן נחשבת גורם שצריך לקחת בחשבון לאורך זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו