"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיכון בטיסה שלא מדברים עליו: הנתון שמעטים מכירים

הטיסה נחשבת בטוחה מאוד, אבל יש גורם אחד שמקבל פחות תשומת לב • הוא לא מורגש ולא נראה אבל קיים בכל טיסה

,עודכן
0השמעה
טסים הרבה? כדאי שתדעו. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הטיסה היא עדיין אחד מאמצעי התחבורה הבטוחים בעולם, אבל יש סיכון אחד, פחות מוכר, שמתרחש דווקא כשאנחנו כבר באוויר: חשיפה מוגברת לקרינה קוסמית.

בגובה שיוט של כ־10-12 קילומטרים, המטוס נמצא מעל חלק גדול מהאטמוספירה שמגינה עלינו מקרינה שמגיעה מהחלל. המשמעות: הגוף שלנו נחשף לרמות גבוהות יותר של קרינה לעומת הקרקע. עבור רוב הנוסעים מדובר בכמות קטנה וזניחה. אבל עבור קבוצות מסוימות, התמונה מורכבת יותר.

צוותי אוויר חשופים לסיכון מוגבר,צילום: EPA

מי נמצא בסיכון גבוה יותר?

החשיפה לקרינה הופכת למשמעותית בעיקר אצל:

נוסעים תכופים (טסים לעיתים קרובות מאוד)

צוותי אוויר - טייסים ודיילים

נשים בהריון

טיסות במסלולים פולריים (מעל הקוטב הצפוני או הדרומי)

בטיסות פולריות, הקרינה חזקה יותר משום שהשדה המגנטי של כדור הארץ פחות מגן באזורים הללו.

כמה קרינה באמת מקבלים?

לשם השוואה, טיסה טרנס-אטלנטית אחת יכולה לחשוף נוסע לקרינה דומה לזו של צילום רנטגן בודד. זה לא מסוכן לאדם שטס פעם בכמה חודשים, אבל עבור צוותים שטסים מאות שעות בשנה, מדובר בחשיפה מצטברת.

בגלל זה, במדינות רבות צוותי אוויר מוגדרים מבחינה מקצועית כ"עובדים חשופים לקרינה", בדומה לעובדי רפואה מסוימים.

טיסה טרנס-אטלנטית אחת יכולה לחשוף נוסע לקרינה דומה לזו של צילום רנטגן,צילום: GettyImages

ומה לגבי נשים בהריון?

כאן כבר מדובר בנושא רגיש יותר. למרות שאין המלצה גורפת להימנע מטיסות, מומחים מציינים כי נשים בהריון, במיוחד כאלה שטסות הרבה, צריכות להיות מודעות לחשיפה המצטברת ולשקול זאת בהתאם.

אז האם צריך לדאוג?

ברוב המקרים - לא. עבור הנוסע הממוצע, שטס לחופשה או לעסקים מדי פעם, הסיכון נמוך מאוד ואינו מהווה סיבה להימנע מטיסה אבל למי שטס הרבה מאוד, ובעיקר לצוותי אוויר, הקרינה כן נחשבת גורם שצריך לקחת בחשבון לאורך זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר