בשל המחסור בטייסים בארה"ב: קווים נסגרים, מחירי הכרטיסים עולים והשכר מזנק

שכר הטייסים בחברות הלואו קוסט האמריקניות זינק השנה לרמות שיא, כשקברניטים בחברות כמו אלג'יאנט, פרונטייר וספיריט עשויים להרוויח עד 270,000 דולר (כ-850,000 שקלים) בשנה, כאשר הסכמי עבודה חדשים נכנסים לתוקף וחברות התעופה ממהרות לאייש תאי טייס בשוק עבודה הסובל ממחסור בעובדים.

לפי הדיווח במגזין Travel And Tour World, התגמול כיום דומה במידה רבה לזה של הקברניטים הוותיקים. השכר נשען על תעריפי שעה תחרותיים הקשורים לניסיון ולסוג המטוס, ולא על משכורות קבועות. טייסים מתחילים נעים בין 85,000 ל-120,000 דולר, בתמיכת הבטחת מינימום חודשית של 70–75 שעות טיסה ודמי כלכלה של שניים-שלושה דולרים בעבור כל שעה שבה הם בתפקיד.

מסלולים קצרים יותר לתפקיד הקברניט, ושיפור ההנחיות לשמירה על איכות החיים של הטייסים מחזקים קידום המבוסס על ותק וממסגרים מחדש את החברות המוזלות כיעדי קריירה לטווח ארוך.

מאחורי העלאות השכר התלולות עומד מחסור עולמי בטייסים מוסמכים, שהוחמר בשל פרישות חובה בגיל 65 שנקבע על ידי מנהל התעופה הפדרלי של ארה"ב, עזיבות מן הענף בתקופת מגיפת הקורונה, וביקוש לטיסות שהתאושש מהר יותר מההיצע.

חברות תעופה רבות נקטו אסטרטגיות צמיחה אגרסיביות, שהרחיבו את הפער בין מספר המושבים שהן מבקשות להטיס לבין מספר הקברניטים והקצינים הראשונים הזמינים להפעילם.

הסכמי שכר קיבוציים אחרונים באלג'יאנט, פרונטייר וספיריט סיפקו קפיצות שכר של 30-40 אחוזים בפרקי זמן קצרים, לעיתים קרובות בצמידות לבונוסי חתימה ולהפרשות פנסיוניות נדיבות יותר. עסקאות אלה הן מרכזיות לשימור וגיוס כאשר המובילים מתחרים על מאגר מוגבל של טייסים מנוסים ומנסים לייצב את לוחות הטיסות על רקע ביקוש גובר.

המחסור בקברניטים ותיקים הוביל להשלכות מעבר לתא הטייס, כשהוא זולג לכלכלת התיירות, ומייצר מגבלות בהפעלת רשת הקווים ופגיעות מוגברת לשיבושי לוחות זמנים.

עלויות אלה מעצבות מחדש את המודלים העיסקיים של החברות האולטרה-מוזלות. תגמול הטייסים מהווה כעת חלק גדול יותר מההוצאות לכל טיסה, מצמצם את שולי הרווחיות של חברות התעופה, ומוביל לבחירות קשות עבור המפעילות לגבי היכן ובאיזו תדירות לטוס.

עם עליית עלויות העבודה, לחברות התעופה יש תמריץ חזק יותר לצמצם קווים פחות רווחיים, להפחית שירות לערים קטנות יותר ולשדות תעופה משניים.

הקיבולת בארה"ב מתרכזת לשוקי פנאי בעלי נפח גבוה כגון פלורידה, נבאדה וקליפורניה, שבהם ניתן לפרוס את העלאת שכר הטייסים על פני יותר מושבים.  

העלייה החדה בתגמול הטייסים משתקפת יותר ויותר בתעריפים, ומצמצמת גם את פער המחירים בין החברות האולטרה-מוזלות לבין חברות התעופה האמריקניות הגדולות ביותר.

צרכנים עשויים לראות פחות אפשרויות זולות במיוחד בקווים דלילים יותר לצד תדירויות טיסה גבוהות יותר למוקדי נופש פופולריים.