"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביטחון זר: שילמו לחברות תעופה ישראליות - וקיבלו אבטחה בשפה שונה ובסטנדרט נמוך

ישראלים משלמים יותר כדי לזכות לאבטחה ובידוק ישראליים, אלא שאז הם מגלים: הצוותים הזרים שהחברות חוכרות לא מבצעים את אותם הבידוקים הביטחוניים של חברות כחול־לבן • הנוסעים מתלוננים: "לא נעים לטוס כך"

, עודכן
0השמעה
חוזרים לטוס בנתיב הארוך , קוקו
חוזרים לטוס בנתיב הארוך. צילום: קוקו

הקיץ בפתח, וישראלים רבים כבר משריינים את החופשה הקרובה. בחברות התעופה הישראליות (אל על, ארקיע וישראייר) מנסים לעמוד בדרישות, ולשם כך הן חוכרות מטוסים מחברות זרות. חשוב לציין כי לא רק החברות הישראליות עושות כך, אך יש עניין שגורם ללא מעט נוסעים לאי־נוחות ברגע שהם מבחינים בו - הביטחון באותן הטיסות.

כל חברות התעופה הישראליות משתמשות במטוסים של חברות תעופה זרות בטיסות מסוימות וליעדים מסוימים. חשוב להגיד שלא מדובר במקרים נדירים, אלא בכאלה שקורים כמה פעמים ביום.

מעטפת הביטחון פחותה מזו של החברות הישראליות, צילום: משה שי

חברת התעופה שבמטוסים שלה משתמשים הכי הרבה היא סמארט ווינגס הצ'כית, ומי שמפעילים את הטיסות הם הטייסים של החברה, ולא טייסים ישראלים. כמו כן, צוות הדיילים והדיילות אינו ישראלי (למעט נציג ישראלי אחד בטיסה), ומה שנלווה לסיפור הזה, כאמור, הוא עניין הביטחון.

מי שטס בחברות התעופה הישראליות מכיר את הנוהל: לפני הטיסה לישראל הנוסעים עוברים תשאול קרקע בידי צוותי ביטחון, לרוב דוברי עברית, ששואלים שאלות שכולנו כבר מכירים, כמו "מהיכן הגעת לנמל התעופה", "ארזת לבד" ועוד. מדובר בתהליך בידוק שנקבע בידי שירותי הביטחון הישראליים ושקיים כבר שנים ארוכות.

תהליך הבידוק כולל שלבים נוספים שלא על כולם ניתן להרחיב, אך מעטפת הביטחון בטיסות שמבוצעות במטוסים החכורים שונה ופחותה מזו שבטיסות שמבוצעות בידי חברות התעופה עצמן. התשאול המדובר כלל לא קיים בטיסות שמבוצעות בידי המטוסים החכורים.

המראות בנתב"ג (ארכיון), צילום: רוני שיצר

לפי מקרים שבדקנו, נוסעים רבים שהזמינו את אותן הטיסות בחברות התעופה הישראליות, בשל החשש שלהם והרצון שלהם לטוס לחו"ל ולחזור כשהם יודעים שמעטפת הביטחון קיימת בטיסות שלהם, מופתעים לגלות שהמצב שונה משחשבו.

נוסעת שרכשה כרטיסי טיסה עם חברת תעופה ישראלית מספרת: "אני יודעת שחברה ישראלית היא בטוחה יותר וטובה ויותר, וככה אני אוהבת לטוס. ברגע שאני מגלה שמדובר במטוס אחר, בטייסים אחרים, בדיילים אחרים ובביטחון שונה - אני מרגישה הרבה פחות נעים, בלשון המעטה".

נוסע נוסף מסביר: "הכרטיסים שקניתי היו יקרים יותר, כי רציתי לטוס בחברה ישראלית ולהרגיש בטוח. לא עבור כולם טיסה היא חוויה נעימה, וכשמדובר בחברה ישראלית - אני מרגיש יותר בטוח. בסוף הטייסים לא היו ישראלים, המטוס הרגיש ישן והחוויה בכלל לא הייתה דומה לחוויית הטיסה בחברה ישראלית".

אולם ההמראות. משלמים יותר - מקבלים פחות, צילום: יהונתן שאול

נציין כי ברוב המקרים יש דרך די פשוטה לדעת אם הטיסה מופעלת בידי חברת תעופה אחרת: כשכתוב כי הטיסה "מופעלת בידי" ולאחר מכן כתוב שם של חברת תעופה אחרת, המשמעות היא כי הצוותים ושאר התהליכים ככל הנראה יהיו של חברת התעופה הזרה שמפעילה את הטיסה.

חברות התעופה הישראליות הפנו אותנו לקבלת תגובה מהשב"כ, שבחר לא להגיב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר