התייר היפני לצידנו סירב להיכנע למפלי האיגואסו. הוא לבש מעיל גשם ארוך ו"חנק" את ראשו בכובע הניילון בניסיון נואש שלא להירטב בשיט בסירת הגומי שהלכה והתקרבה למפלים העצומים. מעיל הניילון מצידו שיחק גם הוא את חלקו בהצגה והשמיע רעשי רשרוש כל הדרך, ממש כאילו יש לו כוונות לעצור ולו טיפה אחת. אבל למפלים יש סבלנות. הם כבר ראו מיליוני תיירים, ויחסי הכוחות היו ברורים להם. התוצאה, בסוף המערכה, היתה צפויה: גם התייר היפני, כמו כולנו, נרטב עד לשד עצמותיו.
אלא שעם המים נספג בנו גם משהו אחר - הקסם של הטבע. ככה זה כשאתה נמצא באחד משבעת פלאי תבל. בכל צעד במסלול שמורת הטבע של האיגואסו נגלה קטע קסום נוסף של המפלים, והנשימה פשוט נעתקת. לא חשבתי שאוכל להיות שוב ושוב כל כך נפעמת ומוקסמת מחדש, אבל מצאתי את עצמי כל כך נרגשת שהיה לי קשה מאוד להכיל את כל מה שראו עיניי ושמעו אוזניי.
אחרי ההתפעלות הזו מהטבע, צריך גם לענות על השאלות הקטנוניות שבני האדם חייבים לשאול: איזה צד יפה יותר, הארגנטינאי או הברזילאי? ובכן, המפלים מקסימים אותך עד שאתה לא באמת מצליח למצוא צד שהוא יפה פחות. ככה זה כשאתה צופה ב־275 מפלים שגובהם המרבי הוא כ־80 מטרים.
בצד הארגנטינאי אפשר לצפות מקרוב במפלים ולחוש את עוצמת הזרימה של 6.25 מיליון קוב בשעה, ואילו מהצד הברזילאי אפשר להתרשם מתצפית פנורמית של המפלים.
את הביקור בצד הברזילאי אפשר לסיים בשעתיים, לא כולל השיט הרטוב שמומלץ מאוד שלא לוותר עליו. השיט כולל נסיעה של כ־20 דקות בג'יפ בתוך הג'ונגל עד לנהר, בליווי הסבר של מדריך לגבי הצמחייה ובעלי החיים. המלצה חמה: הביאו מגן מים ייעודי לפלאפון כדי שאפשר יהיה לצלם את החוויה.
בצד הארגנטינאי אפשר לבלות יום שלם ולהגיע לכמה נקודות תצפית מגוונות במסלולים השונים שבפארק.
רבים טסים לברזיל עם לא מעט חששות, וכך היה גם פה. הטיסה ארוכה מאוד, ויש הרבה אזהרות לשמור על התיק ועל הטלפון הסלולרי (שעלולים לחטוף לך אותו מהיד בזמן הצילום). כעת, עם הטיסה הישירה לריו של חברת LATAM - החברה היחידה המפעילה קו טיסה ישיר מתל אביב לדרום אמריקה, העניין הופך הרבה יותר פשוט.
הטיסה נוחתת בסאו פאולו, ובתוך כ־14 שעות אפשר להגיע וליהנות מכל השפע שיש לברזיל להציע.
ריו - עיר של ניגודיות
אחרי שהגענו, אפשר להתחיל. ריו היא עיר מיוחדת מאוד עם הרבה ניגודיות. מצד אחד אנחנו מכירים את שכונות העוני (הפבלות), ולעומתן אפשר לראות יאכטות פאר ענקיות בנמל.
מצד אחד יש צפיפות עירונית גבוהה, ומצד אחר הרבה צבע מרומם נפש, בין שבגרפיטי מושקע שיש בכל מקום ובין שבבניינים הצבעוניים, ומנגד טבע פראי, חופים המהממים והרים.
למרות האזהרות, מדובר במקום מדהים לנופש משפחתי המשלב מלון מפנק עם בריכה, חופים וטבע, ומשפחות ייהנו כאן מאוד.
אחת התצפיות המרהיבות ביותר בעיר השוקקת נמצאת בהר הסוכר, שאל פסגתו, המתנשאת לגובה של 396 מטרים, אפשר להגיע באמצעות רכבל. מהפסגה אפשר לראות גם את פסל ישו המתנשא על הר הקורקובדו. ההר היפה בצורתו המיוחדת משמש אטרקציה למטפסי הרים, ובתחתיתו נמצא אחד מאתרי הטיפוס העירוניים הגדולים בעולם. יש אפשרות לטיפוס רגלי (מסלול לא קל) לנקודת התצפית הראשונה בתוך יער פראי ועוצר נשימה עם קופיפים קטנים בדרך.
הר הקורקובדו מתנשא לגובה 710 מטרים ומפורסם בזכות פסלו של ישו שעליו, שגובהו 38 מטרים, שידיו פרוסות לרווחה לצידי גופו. אפשר לעלות להר ברכבת קרוניות או במונית. מומלץ להביא משקפת כדי לראות טוב יותר את הנופים. יש גם שתי נקודות תצפית נגישות לנכים.
אחרי שהתרשמנו מהנוף, הגיע הזמן לחוות את אחת האטרקציות הגדולות של ברזיל - הקרנבל. אמנם הקרנבל נערך בפברואר ולא כעת, אבל זה לא אומר שתעשיית התיירות לא מצאה לכך פתרון מקורי במיוחד. הכירו את עקיבא עוזי פוטסמן, בחור בן 32 מקיבוץ בדרום הארץ, שהקים עם אשתו הברזילאית את "קרנבל אקספירינס" במסגרת בית הספר לסמבה "ריו גראנדה".
השילוב בין יכולת האלתור הישראלית לברזיל הוליד אטרקציה ייחודית, שבמסגרתה אפשר לחוות את הקרנבל בכל חודשי השנה.
כך תוכלו ללבוש את בגדי הריקוד הברזילאיים המקוריים. איך מרגיש כתר נוצות ענק על הראש? ובכן, נוצות אכן יש; משקל נוצה ממש לא. אבל כששומעים את המוזיקה הברזילאית זה לא באמת משנה מה יש לך על הראש - אתה פשוט מתחיל לזוז. את הביקור מסיימים, איך לא, בשתיית קפיריניה מפנקת ובריקודים עם רקדניות קרנבל מקצועיות לצלילי מוזיקת הסמבה המלהיבה. אה, וכן, בסוף צריך להוריד את הנוצה מהראש.
הכותבת היתה אורחת חברת התעופה LATAM ומשרד התיירות של ברזיל Embratur
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו