הטייסות שמנפצות את תקרת הזכוכית

הטובות לטיס:יש לא מעט מקצועות שנחשבו עד כה לגבריים - טייס הוא ללא ספק אחד מהם. יום האישה הבינלאומי שחל היום הוא הזדמנות להכיר ארבע טייסות, שמרימות מדי יום מאות טונות לשמיים - וממריאות מעל תקרת הזכוכית.

סמדר שכטר, אל על

"זה הכל עניין של התארגנות מתאימה סביב פיתוח קריירה אישית ותמיכה זוגית ומשפחתית", אומרת סמדר שכטר (48), קברניטה באל על.

שכטר היתה לקברניטה הראשונה באל על. זה קרה לפני 18 שנה, אבל הדרך שלה לטיס החלה הרבה לפני. "לפני הצבא, שלחתי מכתב בתפוצה רחבה שכללה גם את מפקד חיל האוויר לשעבר וגם את הרמטכ"ל, שבו הבעתי את רצוני להיכנס לקורס טיס", מספרת שכטר, נשואה ואם לשתיים, המתגוררת בטל שחר, "כשהגעתי להתחיל, קראו לי ללשכת המפקד וראיתי את כל המכתבים שלי פרושים לפניו. הוצע לי לגשת לבחינות מיון לפקידות מבצעים, וכך הגעתי לשרת בטייסת קרב - הכי קרוב לטיס. לאחר השירות הצבאי, במקביל ללימודי התואר הראשון בכלכלה, למדתי טיס באופן פרטי. במשך שש שנים צברתי שעות טיסה ורישיונות וכך התקבלתי למקום העבודה הראשון שלי כטייסת מסחרית".

שכטר מספרת שהיא בחרה בתחום הטיס כבר בגיל 12. "הצלחתי להגשים חלום ילדות. במהלך השנים האחרונות. נשים טייסות הן עניין מוכר ומקובל במחוזותינו. עם זאת, יש עדיין מקום לשיפור. בחברת אל על יש היום חמש טייסות והיד עוד נטויה".

איך מקיימים חיי משפחה עם עבודה כל כך תובענית?

"המעבר לאל על התקבל במסגרת החלטה זוגית ולפני הקמת משפחה, מתוך מחשבה שמדובר באורח חיים שלגדל לתוכו משפחה יהיה יותר קל מאשר ליצור מציאות חדשה שכזו למשפחה קיימת. עדיין, אני רוצה לומר לכל מי שכבר עם משפחה, שזה אפשרי כמו כל מקצוע חופשי אחר".

ליה קלארק ריוס, אייר אירופה

"כשהייתי קטנה חלמתי להיות אסטרונאוטית", מודה ליה קלארק ריוס (22), טייסת בחברת אייר אירופה הספרדית, "בהמשך הבנתי שהתשוקה שלי היתה לתעופה. בגיל 17 ויום כבר שמתי את ידיי על ההגאים, וכשמלאו לי 21 הפכתי לטייסת הצעירה ביותר בחברת התעופה אייר אירופה. המשפחה שלי וההורים שלי מאוד גאים בי, שניהם מגיעים מעולם התעופה והתיירות, ואפילו זכיתי לעבוד יחד עם אמא שלי באותה הטיסה - היא דיילת באייר אירופה".

למרות ואולי בגלל גילה הצעיר, ליה כבר נתקלה במבטים חשדניים. "אנשים לפעמים שואלים אותי אם אני מחופשת לטייסת. הם לא מאמינים באמת שזאת העבודה שלי. נכון להיום, קצת יותר משלושה אחוזים מהטייסים והטייסות בספרד הן נשים. זה נתון שחייב לעלות. אחד הסיפורים שהכי זכורים לי הוא מפגש עם ילדה בת 12 שנכנסה לתא הטייס להצטלם איתי, וכשעזבה בחזרה למקום, אמרה שהיא מרגישה הרבה יותר בטוחה עכשיו כשהיא רואה שאני הטייסת. זה מקסים בעיניי".

אלכסנדרה, קתאי פסיפיק

אלכסנדרה (שביקשה לא לנקוב בשם משפחתה), טייסת הולנדית שעובדת בחברת קתאי ההונג־קונגית, מסכימה. "אני ואחותי טייסות", היא מספרת, "בעבר היינו מטיסות נוסעים לטיסות נוף בהולנד. יום אחד ילד שהגיע לטיסה עם אבא שלו ראה שאנחנו טייסות וסירב לעלות לטיסה בטענה ש'טייסים הם בנים'. הפסד שלו".

לדברי אלכסנדרה (33), התעופה היא תחום "קסום". "אני טייסת בטיסות מסחריות זה שמונה שנים ולפני כן הטסתי מטוסים קלים. אני טסה לישראל ומטיסה ישראלים וזה כיף גדול לבקר במדינה הזאת. אמא שלי חשבה שלהיות טייסת יהיה קשה מדי בשבילי, היא הציעה שאהיה דיילת, אבל אבא שלי עמד מאחוריי ותמך בי לאורך כל הדרך".

לאורה איזבל שמידט, אוסטריאן

"תעופה תמיד היתה האהבה של החיים שלי", מספרת לאורה איזבל שמידט (26), טייסת בחברת אוסטריאן איירליינס, "בגיל 13 כבר התחלתי לעבור הסמכות, אך כמובן זה לא גיל שאפשר לטוס. תמיד למדתי והסתקרנתי, אבל מייד עם סיום התיכון התחלתי בקורס הטיס. היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות. אני מאוד שמחה לעבוד באוסטריאן: החברה מפעילה שלוש טיסות יומיות לתל אביב, וזה מאפשר לי לבקר לא מעט במדינת ישראל המדהימה. אחד הדברים המעניינים ואולי גם המצחיקים זה לראות את התגובות של הנוסעים שמגלים שיש להם טייסת. הרבה פעמים הם חושבים שאני דיילת והם די המומים כשהם מבינים מה התפקיד שלי. עדיין מדובר במקצוע מאוד גברי, אבל המספרים עולים ויש יותר ויותר נשים שמשתלבות. המשפחה שלי ובן הזוג שלי תומכים בי ומאוד מאושרים שאני עושה את זה ואין יותר מספק מזה".