מה קורה כשעיר שלמה, על בתיה, רחובותיה ומוסדותיה, פשוט ננטשת ביום בהיר אחד? כשהאנושות אורזת ועוזבת, הטבע לא מבזבז זמן וממהר לקחת בחזרה את מה ששלו. ברחבי העולם מסתתרים כפרים, איים וערים שפעם היו שוקקי חיים, וכיום נראים כמו תפאורה לסרט פוסט-אפוקליפטי או אגדת פנטזיה פראית.
בין אם ננטשו בגלל אסון גרעיני, שקיעה כלכלית או שינויי אקלים, התוצאה עוצרת נשימה: עצים שבוקעים מתוך רצפת הסלון, חולות מדבר שקוברים בתי פאר, וחיות בר שתופסות את מקומם של התושבים. יצאנו למסע בין 9 יעדים נטושים, מצמררים ומהפנטים שמוכיחים מי באמת שולט בכדור הארץ.
חוטואוואן, סין
הכפר חוטואוואן (Houtouwan) ממוקם על אי קטן סמוך לשנגחאי. בעבר היה זה כפר דייגים משגשג עם אלפי תושבים, אך בעקבות תהליכי עיור וירידה בתעשיית הדיג, התושבים החלו לנטוש את המיקום המבודד בשנות ה-90.
כיום, כל בית, גרם מדרגות וקיר אבן בכפר מכוסים לחלוטין בשמיכה עבה של קיסוס מטפס וצמחייה ירוקה. נותרו בו תושבים בודדים בלבד, אך תיירים רבים פוקדים את המקום מדי יום כדי לשוטט בשבילים הצרים ולספוג את הנוף הייחודי.
המקדשים הארכיאולוגיים של אנגקור, קמבודיה
קומפלקס מקדשי אנגקור במחוז סיאם ריפ בקמבודיה, המשתרע על פני כ-150 קמ"ר, כולל 72 מקדשים ומבנים מרכזיים מתקופת ממלכת החמר במאה ה-12. אונסק"ו מגדיר את האזור כאחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בדרום-מזרח אסיה.
כשהגיעו מיסיונרים פורטוגזים לאזור במאה ה-16, העיר כבר ננטשה, והצמחייה מסביב החלה לעטוף את המבנים. כיום הקומפלקס הוא יעד תיירותי פופולרי, שבו גזעי עץ בניאן עבים המתפתלים דרך המבנים העתיקים מכוסי הטחב הם חלק בלתי נפרד מהקסם.
קולמנסקופ, נמיביה
במקרה של עיר הרפאים קולמנסקופ (Kolmanskop) בלב מדבר נמיב, החול הוא השליט הבלעדי. בראשית המאה ה-20 נבנתה במקום עיר גרמנית מפוארת בעקבות גילוי יהלומים. עם דעיכת הכרייה, המקום ננטש לגמרי ב-1956.
מאז, הרוחות החזקות דחפו טונות של חול זהוב לתוך הבתים העזובים, עד שחלקם נקברו כליל תחת דיונות חול רכות שמייצרות מראה פוסט-אפוקליפטי עוצר נשימה.
סאנט רומה דה סאו, ספרד
צריח של כנסייה רומנסקית בת שלוש קומות, המבצבץ מעל פניו של מאגר מים שליו, הוא השריד הגלוי היחיד מהעיירה השקועה שסביבו. רוב המבנים של סאנט רומה דה סאו (Sant Romà de Sau) נעלמו מהעין בתחילת שנות ה-60, כאשר ממשלת קטלוניה הקימה סכר על נהר הטר.
התושבים נאלצו להתפנות, וחלקם אף הוציאו מקברם את יקיריהם לפני שעזבו. לעיתים, בעתות של מפלס מים נמוך, מגיחים בית הקברות והריסות המבנים הספוגים במים - מראה סוריאליסטי שמושך תיירים שהפכו את עיר הרפאים ליעד פופולרי.
עמק הטחנות, איטליה
קרוב לסורנטו שבאיטליה נמצא עמק הטחנות (Valle dei Mulini) - מתחם תעשייתי עתיק של טחנות קמח, מנסרה ובית רחצה שנבנה בתחתית ערוץ עמוק וננטש בשנות ה-40 של המאה ה-20.
השילוב של לחות גבוהה וחוסר תאורה הפך את העמק הקטן לחממה פראית, והמבנים האדירים כוסו לחלוטין בשכבה עבה של שרכים. למרות תוכניות שיקום שהוצעו ב-2019, מחאה ציבורית עצרה את התהליך, והוויכוח על אופן שימור הערוץ נמשך.
אל-מדאם, איחוד האמירויות הערביות
בדומה לקולמנסקופ, הכפר אל-מדאם (Al-Madam) הממוקם כשעת נסיעה מדובאי נבלע לחלוטין על ידי דיונות חול. אך בניגוד לעיר בנמיביה, הסיבה לנטישתו אינה ברורה לחלוטין.
יש האומרים כי התנאים הסביבתיים הקשים וסופות החול הבריחו את התושבים, בעוד אחרים מצביעים על בעיות תשתית במיקום המבודד. מנגד, האגדה המקומית מספרת כי התושבים גורשו על ידי רוחות על-טבעיות, מה שהופך את המקום לעיר רפאים כפשוטה.
פלימות', מונטסראט
כשחושבים על ערי רפאים, רובנו מדמיינים יישובים מבודדים. אבל פלימות' (Plymouth) היא למעשה עדיין הבירה הרשמית של האי מונטסראט, טריטוריה בריטית בים הקריבי. לאחר תרדמה של מאות שנים, הר הגעש סופרייר הילס התפרץ ב-1995 וכיסה את העיירה כולה באפר.
חלקים מפלימות' הישנה עדיין גלויים לעין, כולל בית המשפט, מאפייה, תחנת דלק ומלון - כולם קפואים בזמן, ממש כמו פומפיי המודרנית. בעקבות ההתפרצויות, כשני שלישים מאוכלוסיית האי נאלצו להימלט.
קורון, איטליה
אגם רזיה (Resia) בדרום טירול נראה כמו נוף אלפיני חלומי האופייני לצפון איטליה - אלמלא מגדל פעמונים מהמאה ה-14 שמזדקר מתוך המים. המגדל הוא לא הדבר היחיד ששקוע במקום.
בשנת 1950 העתיקה ממשלת איטליה את התושבים והציפה את האזור בכוונה, ליצירת אגם מלאכותי עבור תחנת כוח הידרואלקטרית. מגדל הפעמונים, והכפר השלם קורון (Curon) שבו הוא ניצב, נמצאים כעת כולם מתחת לפני המים.
רוס איילנד, הודו
מושבת העונשין הבריטית לשעבר באי רוס איילנד (Ross Island) שבאיי אנדמן, ננטשה בשנות ה-40 של המאה ה-20. לאחר המרד ההודי ב-1857, הבריטים הפכו את המקום לכלא עבור מורדים. בעוד האסירים ברְאו את היערות וסבלו מהתעללות, הקצינים הבריטים נהנו מגנים מטופחים, בריכות ומגרשי טניס.
מאז שהמושבה נסגרה רשמית ב-1937, הג'ונגל השתלט מחדש. שורשי ענק של עצי פיקוס חודרים דרך קירות האבן ועוטפים את המבנים המפוארים. האי, ששמו שונה ב-2018 ל"סובהאש צ'נדרה בוס", נשלט כעת על ידי חיות בר והצמחייה העבותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו