"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחנת אוטובוס נוחה, מוצלת ומסודרת? לא אם אתם גרים בפריפריה

פערים בתשתיות בין המרכז לפריפריה הם לא דבר חדש, אבל מה לגבי תחנות האוטובוס של כולנו? • ההסבר המלא כיצד בוחרים ובונים תחנות בישראל

,עודכן
0השמעה
נוסעים ממתינים בתחנת אוטובוס (ארכיון). צילום: לירון מולדובן

הפערים הגדולים בין תחנות האוטובוס בישראל

קיץ, 40 מעלות, לחות בלתי נסבלת, ואתם מחכים בתחנת אוטובוס בלי טיפת צל, כולנו מכירים את התחושה, אבל למה זה קורה?

בישראל יש יותר מ-30 אלף תחנות אוטובוס. רק מחציתן כוללות ספסל או מחסה מהשמש. שכן, חצי מהתחנות הן לא יותר מעמוד מתכת עם שלט. בלי הגנה, בלי מידע, בלי נוחות.

הנוסע הישראלי ממתין בממוצע כ-16 דקות בתחנת האוטובוס,צילום: יהושע יוסף

אם אתם רגילים לתחנת אוטובוס עם ספסל, גגון ואפילו שלט דיגיטלי – כנראה שאתם גרים באזור המרכז. כמו בתחומים רבים בישראל, גם כאן קיים פער עצום בין המרכז לפריפריה.

בישראל אין תקן אחיד לתחנות אוטובוס. אין חוק, אין תקנה, אין סטנדרט מחייב, התוצאה: כל רשות מקומית עושה מה שבא לה. איכות התחנה תלויה בעיקר בכמה כסף הרשות יכולה או רוצה להשקיע בה. מה שיותר מעניין את הרשות המקומית זה מי יממן את התחנה, ואיך אפשר לחסוך עליה, או במילים אחרות – פרסום.

למשל, בתל אביב, חלק מהתחנות מוחזקות על ידי חברות פרסום. הן דואגות לניקיון, לתחזוקה ואפילו מממנות את התחנה – בתמורה לשטח הפרסום. אבל זה משתלם רק באזורים עם תנועה גבוהה ולכן הפער הזה בהחלט לא מפתיע, אז כשאין פרסום – גם אין תחנה נורמלית.

וזו לא הבעיה היחידה. הנוסע הישראלי ממתין בממוצע בין 13 ל-16 דקות לאוטובוס. 80% ממשתמשי התחבורה הציבורית נוסעים באוטובוסים. המשמעות? מיליוני אנשים, מדי יום, נתקלים בתחנות לא מתפקדות.

אז מה הפתרון הפשוט, הזול והירוק כדי להפוך את הסיוט לקצת פחות נורא? שתילת צמחייה.

צמחייה ליד תחנות האוטובוס יכולה להוריד את הטמפרטורה ב-5 עד 10 מעלות. עץ בוגר שמספק צל עולה כ-5,000 ש"ח. לשם השוואה, תחנה חדשה בתל אביב עולה כ-50,000 ש"ח – ועדיין חם בה. לא צריך תקציבי עתק, מספיק להיות יצירתיים ועל הדרך לחסוך זמן יקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר