הקורונה כבר פחות או יותר מאחורינו ונתב"ג מתמלא בישראלים שטסים לחו"ל כדי להתרענן קצת ולראות שוב עולם. אם אתם שומרי כשרות, אחת השאלות שאתם בוודאי שואלים את עצמכם עכשיו היא האם מותר לשתות קוקה קולה במהלך הביקור בחו"ל או שכדאי להימנע ממשקה מחשש לבעיות כשרות.
כמו כל שאלה בתחום הכשרות, גם התשובה לשאלת כשרות הקוקה קולה בחו"ל מתחילה ומסתיימת בשאלת חומרי הגלם ותהליך הייצור. אז איך מכינים קוקה קולה וממה? – הבסיס למשקה הוא תרכיז הטעם, שמיוצר לפי מתכון סודי בכמה מפעלים מרכזיים של חברת קוקה קולה העולמית ומסופק למפעלים מקומיים ברחבי העולם. במפעלים המקומיים מוסיפים מים, ממתיקים ופחמן דו חמצני לתרכיז, וזהו, הקולה מוכנה.
רובה של הקולה הוא מים, 85% ליתר דיוק. מים הם חומר גלם שכשר בכל מקום ואין צורך בכשרות מיוחדת כדי לשתות אותם. גם פחמן דו חמצני, שהוא הגז שיוצר את הבועות הכיפיות והמרעננות ומקורו באוויר רגיל שמופרד למרכיביו במפעל לייצור גזים תעשייתיים, לא זקוק לכשרות. שאלת הכשרות מתעוררת כשמגיעים לממתיקים ולתרכיז הטעם.
חברת קוקה קולה העולמית מייצרת תרכיז טעם כשר בשלושה מוקדי ייצור בעולם, תחת השגחת הרב לנדא מבני ברק וארגון האו-יו (OU). לדברי החברה, מלבד גורמי כשרות אלו, אין עוד גורם אחר שמייצר תרכיז טעם כשר, והתרכיז הכשר משווק למפעלים הכשרים בלבד – שמצויים בישראל, ארה"ב, קנדה ודרום אפריקה. כל שאר מפעלי הייצור ברחבי העולם מקבלים תרכיזי טעם שמיוצרים ללא הכשר.
בעבר תרכיז הטעם לא היה כשר, עד שרב הקהילה היהודית באטלנטה, הרב טוביה גפן ז"ל, ביקר במפעל בשנת 1936 והכשיר את התרכיז על-ידי החלפת שני מרכיבים בעייתיים (גליצרול מן החי ואלכוהול שמקורו בחמץ) במרכיבים חלופיים כשרים (גליצרול צמחי ואלכוהול ממקור שאינו חמץ). האם פירוש הדבר שכל תרכיז הוא כשר, גם אם הוא מיוצר שלא תחת השגחה? – לדברי אנשי ארגון "כושרות", כאשר התרכיז מיוצר ללא השגחה, יש חשש שהוא אינו כשר.
לדבריהם, חברת קוקה קולה מסרבת להתחייב שהיא לא עושה שימוש בגליצרין מן החי, שאינו כשר, לייצור התרכיזים שאינם תחת השגחה; כלומר, בתרכיז הטעם הרגיל עלול להיות גליצרין שהוא לא כשר לרוב הדעות. בנוסף, מאחר שרבים מחומרי הגלם המשמשים לייצור תמצית הטעם נרכשים ממפעלי ייצור חיצוניים, הם עלולים להגיע ממקור לא כשר – שכן לעיתים קווי הייצור של אותם מרכיבים, שביסודם הם כשרים, משמשים לסירוגין גם לייצור של חומרים שאינם כשרים, או מחוממים במערכת קיטור שמשותפת לחומרים שאינם כשרים. מאחר שאין שום דרך לברר ולהבטיח את כשרות התרכיז של קוקה קולה שמיוצרת ללא השגחה, אנשי "כושרות" סוברים שאסור לשתות קולה שאינה נושאת חותמת של גוף כשרות מוכר. לדברי אנשי כושרות, גם ייצור הממתיקים שמוסיפים לקולה עלול להיות כרוך בשאלות של כשרות.
גם הרב לנדא, שמעניק השגחה לייצור הכשר, כתב: "מצער מאוד לראות אשר מביאים לארץ משקה 'קוקה קולה' בפחיות ובקבוקים מתוצרת הרשות הפלסטינית ומאירופה ומכשילים את הציבור. המשקה צריך השגחה והכשר!". אלא שבפועל, בקהילות יהודיות רבות בעולם, ובכלל זה גם קהילות באירופה, מקובל לשתות קוקה קולה מייצור מקומי על אף שתרכיז הטעם שממנו מכינים במפעל המקומי את המשקה מיוצר ללא השגחה.
"אי אפשר לאסור מה שהעולם מתיר", אומר הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות צהר. "זה טיעון הלכתי. אנו משתדלים, כמובן, לבדוק את העובדות לאשורן, להתייעץ עם הרבנים המקומיים שהם אלה שבקיאים במציאות המקומית בכל אתר ואתר. לכן נהלי הכשרות שלנו קובעים כי אנו מתירים שתיית קוקה קולה על פי רשימת מדינות מסוימות המתעדכנת מפעם לפעם. הרשימה נקבעת על פי התייעצות עם מערכי הכשרות העולמיים ועם גדולי הפוסקים. לעת עתה אין לנו נתונים לאשר או לאסור קוקה קולה תוצרת הרש"פ, ואי אפשר לומר שזה כשר. כמו כן איננו מאשרים קוקה קולה תוצרת סין. נהלים אלו אמורים גם לגבי ספרייט. לגבי פאנטה: על פי נהלי הכשרות שלנו אין לאשר פאנטה ללא כשרות מסודרת המוכרת על ידי מערך הכשרות שלנו".
אז לשתות או לא לשתות קוקה קולה בחו"ל, נשאיר את ההחלטה הזאת לכם, אבל על דבר אחד בכל מקרה אל תתפשרו: שהקולה שלכם תהיה קרה כמו קרח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו