לפני הסמארטפונים, לפני ה-ICQ, לפני המוטורולה רייזר, לפני המנגו, לפני הבֶּזֶק, אפילו לפני הטלגראף – כבר לפני אלפי שנים, אנשים שגרו לא מספיק קרוב אחד לשני תיקשרו אחד עם השני – בשריקות. לא שריקה אקראית – שיחות מלאות, עם מילים, משפטים, ושאלות. הנה גל מה שצריך לדעת על אחת מדרכי התקשורת האנושיות הכי פחות מוערכות היום.
מהי שפת שריקה?
שפת שריקה (Whistle Language) היא שיטת תקשורת שבה אנשים ממירים את השפה המדוברת שלהם לשריקות. זו לא שפה נפרדת – זו השפה המקומית (עברית, טורקית, ספרדית, יוונית וכו'), רק "מתורגמת" לשריקות במקום דיבור רגיל.
שריקה יכולה לעבור מרחקים עצומים – כמה קילומטרים בתנאים אידיאליים – בעוד שדיבור רגיל נשמע רק כמה מאות מטרים, אפילו אם אתם צורחים. העובדה הזו הפכה את שפות השריקה לכלי הישרדות קריטי באזורים הרריים, מבודדים, או צפופי צמחייה.
איפה זה קיים?
שפות שריקה מתועדות בלמעלה מ-70 תרבויות שונות ברחבי העולם, וביניהן:
קוסקוי, טורקיה
בכפר ההררי הזה בצפון טורקיה, תושבים משתמשים ב"שריקת ציפור" (Kuş Dili) – שריקות שמסמלות מילים שונות בטורקית. ההרים התלולים והעמקים העמוקים הופכים הליכה מכפר לכפר למסע של שעות, ולכן השריקה הפכה לפתרון מושלם.
לַה גוֹמֶרַה, האיים הקנריים
"סילבו גומרו" (Silbo Gomero) היא שפת שריקה המבוססת על ספרדית. האי הוולקני התלול והמבודד הוביל את התושבים המקוריים (הגואנצ'ים) לפתח את השפה הזו, ומאוחר יותר הספרדים אימצו אותה.
ב-2009 הכריז ארגון UNESCO על סילבו גומרו כמורשת תרבותית בלתי-מוחשית של האנושות. מאז 1999, השפה נלמדת בבתי הספר באי, כדי לשמר אותה.
האמזונס, דרום אמריקה
שבטים רבים באמזונס משתמשים בשפות שריקה כדי לתקשר בג'ונגל הצפוף. השריקה עוברת דרך הצמחייה הרבה יותר טוב מדיבור, ובנוסף – היא לא מפחידה בעלי חיים שהתושבים מנסים לצוד, ולא מעוררת בעלי חיים שעלולים להתעצבן או לתקוף בני אדם שצועקים בסביבתן.
הפירנאים, צרפת וספרד
כפרים הרריים בפירנאים השתמשו ב"Errobi" (בסקית) כדי לתקשר על פני עמקים עמוקים. רועי צאן השתמשו בה כדי לתאם תנועות, להזהיר מפני סכנות, ולהעביר הודעות.
מקסיקו ואפריקה
בהרי סיירה מאזטקה במקסיקו יש שפת שריקה מבוססת צ'ינאנטק. באפריקה, שבטים רבים בקמרון, גאנה וקניה משתמשים בשריקות לתקשורת למרחקים.
איך זה עובד?
שפת שריקה לא מעתיקה כל צליל בדיבור. במקום זאת, היא מעבירה את התבנית המנגנונית של השפה – עליות וירידות בגובה הצליל (pitch), אורך יחסי של צלילים, ומבנה קצבי של המילים. למשל, בסילבו גומרו העיצורים כולם מוחלפים ב-4 צלילים והתנועות ב-2, ודובר מנוסה יבין את הכוונה של כל צליל לפי המשפט שבו הוא נכלל.
לכל שפה מדוברת יש "מנגינה" אופיינית (prosody) – דרך שבה משפטים עולים ויורדים בגובה הצליל. שפות שריקה לוקחות את המנגינה הזו ומייצגות גם אותה בשריקות. כך, למשל, ברוב השפות, כולל עברית, יש עלייה בסוף שאלה. בשפת שריקה, השריקה תעלה בסוף באופן מקביל. השומע המנוסה מזהה את התבנית הזו, ומבין שמדובר בשאלה.
מחקרים מדעיים
פענוח השפה במוח
מחקר שבדק מה קורה במוח של דוברי שפת שריקה, ובו חוקרים השמיעו לתושבים מכפר קוסקוי שריקות ודיבור רגיל תוך כדי סריקת fMRI של המוח, מצא כי אותם אזורים במוח שמעבדים שפה רגילה הופעלו בעת שמיעת שריקות – במיוחד בהמיספרה השמאלית, האחראית להבנת שפה.
אבל היה גם הבדל מעניין: דיבור רגיל מעובד בעיקר בהמיספרה השמאלית של המוח, בעוד שריקה מעובדת בשתי ההמיספרות. ההמיספרה הימנית, שבדרך כלל מתמחה בעיבוד מוזיקה ומנגינה, משתתפת בפענוח השריקות.
זה מראה שהמוח מתייחס לשפת שריקה גם כצלילים מוזיקליים וגם כשפה של ממש.
מהירות למידה
מחקר נוסף מצא שילדים בכפרים עם שפת שריקה לומדים אותה באופן טבעי, כמעט כמו שלומדים דיבור רגיל. עד גיל 10-12, הם כבר שולטים בשפת השריקה ברמה גבוהה. לעומת זאת, מבוגרים שמנסים ללמוד שפת שריקה מתקשים יותר – בדיוק כמו עם שפה מדוברת חדשה. זה תומך ברעיון ששפת שריקה היא אכן שפה אמיתית, עם "חלון קריטי" ללמידה.
למה דווקא שריקה?
לשריקה יש כמה יתרונות פיזיקליים:
מרחק: שריקה יכולה להישמע למרחק של מספר ק"מ בתנאים טובים, לעומת 100-200 מטר לדיבור רגיל וכ-1 ק"מ לצעקה.
בהירות: צלילי השריקה פשוטים יותר ופחות מושפעים מהד, רעשי רקע, או צמחייה צפופה.
אנרגיה: שריקה דורשת פחות אנרגיה מצעקה ממושכת. אפשר לשרוק שעות בלי לאבד את הקול.
טבעיות: שריקה יכולה להישמע כציפור או כרוח, כך שבעלי חיים ואנשים ולא תמיד מזהים אותה כתקשורת אנושית.
השימושים המסורתיים
שפות שריקה שימשו למגוון מטרות:
• קריאה מהשדה הביתה: איכר מעביר למשפחתו מסר שהוא חוזר;
• תיאום רעיית צאן: רועים מתקשרים על פני גבעות;
• אזהרות על סכנות: התראה על טורפים, אויבים, או סערה;
• אירועים חברתיים: הזמנה לחתונות, הודעות על לידות או מקרי מוות;
• מסחר: תיאום מחירים ומכירות בין כפרים;
• סודיות: תקשורת שזרים לא יבינו.
איום המודרניזציה
רוב שפות השריקה נמצאות בסכנת הכחדה. הסיבות:
טכנולוגיה: טלפונים סלולריים הפכו את שפת השריקה ללא נחוצה;
עיור: צעירים עוברים מכפרים לערים ולא לומדים את השפה;
בתי ספר: חינוך מודרני לא כולל את שפת השריקה, והיא לא נתפסת כ"לגיטימית";
תשתיות: כבישים טובים יותר הופכים תקשורת פנים-אל-פנים לקלה יותר.
בקוסקוי, ב-1980 היו כ-10,000 דוברי שפת השריקה. היום יש שם כמה אלפים בודדים, ורובם מעל גיל 50. בלי מאמצי שימור, השפה עלולה להיעלם תוך דור אחד.
מאמצי השימור
כמה קהילות נאבקות לשמר את מורשתן:
חינוך רשמי: בלה גומרה, סילבו גומרו נלמדת כמקצוע חובה בבתי הספר;
תחרויות: בטורקיה מתקיים בכל שנה "פסטיבל שפת הציפורים", הכולל תחרויות שריקה;
תיעוד: חוקרים מתעדים את השפה – הן באופן אקוסטי והן בסרטונים;
תיירות: חלק מהכפרים הופכים את שפת השריקה לאטרקציה תיירותית, מה שמעניק לה ערך כלכלי;
UNESCO: הכרה רשמית כמורשת עולמית מגבירה את המודעות ומספקת משאבים לשימור.
איך לומדים שפת שריקה?
אנשים מבוגרים יכולים ללמוד שפת שריקה, אם כי זה דורש תרגול. התהליך דומה ללימוד כלי נשיפה:
1. שליטה בשריקה בסיסית: ללמוד לשרוק בגבהים שונים בצורה יציבה;
2. זיהוי דפוסים: ללמוד את המנגינה של המשפטים בשפה המקומית;
3. תרגום: להמיר את המנגינה לשריקות;
4. תרגול: תקשורת עם דוברי שפת שריקה ותיקים.
קיימים קורסים מקוונים ואפליקציות שמלמדים סילבו גומרו, והכפר בטורקיה מציע סדנאות לתיירים.
למה זה חשוב?
שפות שריקה הן לא רק קוריוז תרבותי – הן מגלות משהו עמוק על השפה והמוח האנושי:
• הן מוכיחות ששפה היא הרבה יותר מצלילים ספציפיים;
• הן מראות את גמישות המוח האנושי ביצירת מערכות תקשורת;
• הן מעידות על יצירתיות אנושית בהתמודדות עם אתגרים גיאוגרפיים.