"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מוכנים להישבע שיש לכם חוש שישי? המדע מאשר שאתם צודקים
ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש – זה מה שלימדו אותנו בבית הספר. אבל בעצם אלה לא החושים היחידים, או המוחלטים, שלנו
טוב, לא בדיוק כזה. מתוך "החוש השישי". צילום: יח"צ

מוכנים להישבע שיש לכם חוש שישי? המדע מאשר שאתם צודקים

ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש – זה מה שלימדו אותנו בבית הספר. אבל בעצם אלה לא החושים היחידים, או המוחלטים, שלנו

יאיר מור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

כולנו למדנו בבית הספר על חמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. זה נשמע פשוט, נכון? אבל כמו הרבה דברים ש"כולם יודעים", גם זה לא באמת מדויק. המדע המודרני מזהה הרבה יותר מחמישה חושים – ויש כאלה שאתם משתמשים בהם ממש עכשיו בלי לשים לב.

מי החליט שיש לנו חמישה חושים?

הרעיון של חמשת החושים לא חדש – הוא מגיע מאריסטו, הפילוסוף היווני, לפני יותר מ-2,300 שנה. באותה תקופה, זו הייתה רשימה לא רעה. אבל אריסטו חי הרבה לפני שידענו משהו על נוירולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, או איך המוח בכלל עובד.

החמישייה הזו הייתה נוחה, פשוטה להוראה, ונשארה חקוקה בתרבות במשך אלפי שנים. אבל המדע התקדם – ורשימת החושים שלנו צריכה להתעדכן איתו.

אז כמה חושים יש לנו באמת?

התשובה תלויה איך סופרים; חלק מהמדענים מזהים 9 חושים, אחרים מדברים על 21, ויש כאלה שטוענים שיש לנו עד 33 חושים שונים. מדוע כל כך הרבה מספרים? כי זה תלוי איך מגדירים "חוש".

האם כאב הוא חוש נפרד ממישוש? האם חום וקור הם חושים שונים, או גרסאות של אותו חוש? האם תחושת האיזון שונה מתחושת התנועה?

הבה נסקור את החושים העיקריים שהמדע מזהה מעבר לחמשת המפורסמים.

חושים שלא למדתם עליהם בבית הספר

1. Proprioception (תחושת המיקום של הגוף בחלל)

זהו אחד החושים החשובים ביותר שאף אחד לא מדבר עליו. Proprioception הוא היכולת שלכם לדעת איפה כל חלק בגוף נמצא בכל רגע נתון – בלי להסתכל עליו.

נסו זאת: עצמו את העיניים והניחו את האצבע על האף. קל, נכון? זה בזכות ה-proprioception. קולטנים מיוחדים בשרירים, בגידים ובמפרקים שולחים למוח מידע מתמיד על מיקום ותנועה של כל איבר בגוף.

בלי החוש הזה, תנועות פשוטות כמו הליכה, כתיבה, או אכילה היו הופכות לכמעט בלתי אפשריות. אנשים שאיבדו את החוש הזה (בגלל נזק עצבי) מתארים תחושה מטרידה של אובדן שליטה בגופם.

2. Equilibrioception (חוש האיזון)

זה החוש שמונע מכם ליפול כל הזמן. הוא פועל דרך מערכת המבוך באוזן הפנימית, שמזהה תנועה, סיבוב, וכיוון כוח הכבידה.

כשאתם מסתובבים במהירות ואז עוצרים, ואתם מרגישים סחרחורת – זה חוש האיזון שלכם שמתבלבל. הנוזל באוזן הפנימית ממשיך לזוז גם אחרי שעצרתם, והמוח מקבל מסרים מעורבים.

מעניין לציין: חוש האיזון הוא אחד החושים הראשונים שמתפתחים אצל תינוקות ברחם, ואחד האחרונים שמידרדרים בגיל מבוגר.

3. Nociception (חוש הכאב)

כאב אינו חלק מחוש המישוש – זהו חוש נפרד לחלוטין, עם קולטנים ייעודיים (nociceptors) שמגיבים לנזק לרקמות, חום קיצוני, או לחץ מסוכן.

ישנם אנשים נדירים עם מוטציה גנטית שגורמת להם לא להרגיש כאב בכלל. זה נשמע כמו כוח-על, אבל זה למעשה ליקוי מסוכן ביותר – כאב הוא מערכת אזהרה קריטית, שמונעת מאיתנו פגיעות. מי שאינו חש כאב עלול לא לשים לב שהוא חווה מצב מסכן חיים.

4. Thermoception (חוש הטמפרטורה)

קולטני חום וקור נפרדים שמפוזרים בעור. מה שמעניין הוא שאלו שני סוגי קולטנים שונים לחלוטין – אחד מזהה חום, השני מזהה קור. זו הסיבה שלפעמים, כשמשהו קר מאוד נוגע בכם, המוח מתבלבל ותופס את זה כ"חם".

תופעה מוזרה: אם תשימו יד אחת במים קרים ויד שנייה במים חמים, ואז תשימו את שתיהן במים פושרים, כל יד תרגיש טמפרטורה שונה. זה מראה שהתפיסה שלנו את הטמפרטורה היא יחסית, לא מוחלטת.

5. Interoception (תחושת המצב הפנימי של הגוף)

זהו החוש שמאפשר לכם לדעת אם אתם רעבים, צמאים, זקוקים לביקור בשירותים, או אם הלב שלכם דופק מהר. קולטנים פנימיים בכל הגוף עוקבים אחרי מצבים שונים ושולחים מידע למוח.

מחקרים מראים שאנשים עם interoception חזק יותר נוטים להיות יותר מודעים רגשית – יש קשר בין היכולת "להקשיב לגוף" לבין אינטליגנציה רגשית.

6. Chronoception (חוש הזמן)

כן, גם לזמן יש חוש. המוח שלנו מסוגל לעקוב אחרי משך זמן, לתזמן תנועות, ולחוש את המהירות שבה הזמן עובר.

כולנו מכירים את התופעה שזמן "עף" כשאנחנו נהנים ו"זוחל" כשאנחנו משועממים. זה לא דמיון – המוח שלנו באמת תופס זמן בצורה שונה בהתאם למצב הרגשי והקוגניטיבי שלנו.

יש לציין כי תחת השפעת סמים מסוימים, או בטראומה, תפיסת הזמן יכולה להשתבש לחלוטין – דקות יכולות להרגיש כמו שעות.

7. Magnetoreception (חוש מגנטי)

ציפורים, דגים, וחלק מהיונקים יכולים לחוש שדות מגנטיים ולהשתמש בהם לניווט. האם גם לבני אדם יש חוש כזה?

מחקר מ-2019 שפורסם בכתב העת eNeuro מצא ראיות לכך שבני אדם עשויים להיות רגישים לשדות מגנטיים, אם כי באופן לא מודע. נבדקים בניסוי הראו שינויים בפעילות המוח כתגובה לשינויים בשדה המגנטי, גם אם הם לא היו מודעים לכך.

האם זה אומר שיש לנו "מצפן פנימי"? עדיין לא ברור, אבל זה נושא מרתק שמדענים מן הסתם ימשיכו לחקור.

החושים שהמוח משלב

המוח שלנו לא רק קולט מידע מחושים נפרדים – הוא גם משלב ביניהם באופן מתוחכם:

Synesthesia:חלק מהאנשים חווים "ערבוב חושים" – הם רואים צלילים כצבעים, או טועמים מילים. זו לא פסיכוזה, אלא חריגה נוירולוגית לגיטימית יחסית.

The McGurk Effect:כשאתם רואים מישהו אומר מילה אחת אבל שומעים צליל אחר, המוח משלב ביניהם ויוצר תפיסה שלישית. זה מוכיח שראייה ושמיעה לא עובדים בנפרד.

למה זה חשוב?

הבנה טובה יותר של החושים שלנו יכולה לעזור:

  • לאנשים עם לקויות חושיות– להבין איזה חוש פגוע ואיך לפצות על כך;
  • לספורטאים– לשפר proprioception ואיזון;
  • לטיפול בכאב כרוני– להבין את nociception טוב יותר;
  • לטכנולוגיה– פיתוח ממשקים טובים יותר, שמתחברים לחושים שלנו.

בפעם הבאה שתשמעו מישהו מדבר על חמשת החושים או מצהיר שיש לו חוש שישי – תעדכנו אותם שבאמת יש להם הרבה יותר מ-5 חושים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...