"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקמטים שחושפים אותנו: למה יש לנו טביעות אצבע ייחודיות?

דפוסי התעלות הזעירים על קצות האצבעות שלנו מסתירים סוד אבולוציוני מרתק – שחשוב לא רק לזיהוי פלילי

,עודכן
0השמעה
טביעת אצבע. צילום: rawpixel.com / Freepik

טביעות אצבע מוכרות לנו כיום כאמצעי הזיהוי הנפוץ בעולם. כבר מעל מאה שנה שאנשי משטרה משתמשים בהן כדי לזהות חשודים, ובשנים האחרונות הן מחליפות בהדרגה את הסיסמאות בסמארטפונים שלנו. אבל מדוע בכלל יש לנו טביעות אצבע, ומדוע הן כל כך ייחודיות שאפילו תאומים זהים לא חולקים אותן?

לא רק לזיהוי פושעים

הרבה לפני שסקוטלנד יארד (מפקדת המשטרה הבריטית בלונדון) החלה לתעד טביעות אצבע, הן שירתו אותנו למטרות חשובות הרבה יותר. מחקרים מדעיים מצביעים על כך שהקמטים המקושתים על קצות האצבעות שלנו התפתחו לצורך פיזיקלי מובהק: לשפר את אחיזתנו במשטחים – ובמיוחד במשטחים רטובים.

מחקר שפורסם ב-2011 בכתב העת Brain, Behavior and Evolutionגילה שטביעות אצבע פועלות כמו החריצים בצמיגי מכוניות: התעלות הקטנטנות מאפשרות למים להתנקז החוצה, ובכך מגבירות את החיכוך בין העור לבין המשטח שאנחנו מנסים לאחוז בו.

הניסוי שהוכיח את התיאוריה

חוקרים מאוניברסיטת ניוקאסל ביצעו ניסויים מעניינים שהראו שאנשים עם טביעות אצבע מסוגלים לאחוז במשטחים רטובים טוב יותר מאשר כאלה עם משטחים מלאכותיים חלקים. כשמישהו מנסה לאחוז בכוס זכוכית רטובה, הקמטים מנתבים את המים החוצה מנקודות המגע, ומאפשרים לאזורי העור לגעת ישירות במשטח.

זה דומה לתפקידם של החריצים הזוויתיים בצמיגי רכב, שמתוכננים כדי לאפשר למים מתחת לצמיג דרך החוצה כדי ששאר הצמיג יאחוז בכביש ולא יחליק. טביעות האצבע שלנו עושות בדיוק את אותו הדבר, בקנה מידה מיקרוסקופי.

יתרון אבולוציוני בג'ונגל הגשום

התיאוריה האבולוציונית מציעה שהיכולת לאחוז בענפים רטובים, בפירות חלקים, או בסלעים לחים הייתה יתרון הישרדות משמעותי עבור אבותינו הקדמונים. במיוחד בסביבות טרופיות לחות, שבהן התפתח האדם המודרני, היכולת לטפס בבטחה על עצים רטובים או לאחוז במזון חלקלק יכלה להיות ההבדל בין חיים למוות.

יתר על כן, מחקרים מראים שטביעות אצבע גם משפרות את תחושת המישוש שלנו. הקמטים מגבירים את הרגישות של העור לטקסטורות עדינות, מה שמסייע לנו להעריך משטחים ולטפל באובייקטים בעדינות.מחקר אחד של חוקרים גרמנים מברליןאף הרבה שגם כאשר אנחנו נרטבים והעור באצבעות שלנו נראה מקומט מהרגיל, אין לכך השפעה על חוש המישוש או האחיזה שלנו.

אז למה כל טביעה שונה?

כאן הדברים הופכים מעניינים במיוחד: טביעות האצבע אינן נקבעות רק על ידי הגנים שלנו; בעוד שגנטיקה אכן משחקת תפקיד כללי בקביעת סוג הדפוס הבסיסי (קשת, לולאה, או ספירלה), הפרטים המדויקים של כל טביעה נקבעים על ידי גורמים אקראיים במהלך התפתחות העובר ברחם.

כשאנחנו מתפתחים ברחם אִמנו, בין השבוע ה-10 לשבוע ה-24 להריון, העור על קצות האצבעות מתחיל ליצור את התבניות הייחודיות. תהליך זה מושפע מגורמים רבים: לחץ נוזל השליה, מיקום העובר, שטף הדם, מהירות צמיחת האצבעות, והרכב כימי של הנוזל האמניוטי באותו רגע ספציפי.

אפילו תאומים זהים שונים

זו הסיבה שתאומים זהים, שחולקים DNA זהה לחלוטין, אינם חולקים טביעות אצבע זהות. כל עובר חווה תנאים מיקרו-סביבתיים שונים במקצת ברחם, וההבדלים הקטנים האלה מתורגמים לדפוסים ייחודיים לחלוטין על קצות האצבעות.

לכן, הסיכוי שלשני אנשים יהיו טביעות אצבע זהות מוערך באחד ל-64 מיליארד – כלומר, יותר מכל אוכלוסיית כדור הארץ. זו אחת הסיבות לכך שטביעות אצבע נחשבות לאמצעי זיהוי אמין מאוד.

לא רק על האצבעות

מעניין לציין שלא רק לאצבעות יש דפוסים ייחודיים; גם לכפות הרגליים שלנו יש טביעות דומות, וגם לקופים ולקואלות יש טביעות אצבע. עובדה זו מחזקת את התיאוריה שהתכונה הזו התפתחה בנפרד מספר פעמים באבולוציה – תופעה הנקראת אבולוציה מתכנסת – מה שמצביע על כך שמדובר בתכונה שהעניק ה יתרון אדפטיבי משמעותי למינים שבהם היא התפתחה.

שימושים מודרניים

כיום, טביעות אצבע משמשות לא רק לזיהוי פלילי, אלא גם לפתיחת טלפונים וסיסמאות ביומטריות, זיהוי בכניסה לארצות (דרכונים ביומטריים), בקרת גישה למתקנים מאובטחים וחתימות אלקטרוניות.

אבל כל השימושים המודרניים האלה הם רק תוצר לוואי של תכונה שהתפתחה כדי לעזור לאבותינו לאחוז בענף רטוב בג'ונגל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר