בארצות הברית, גברים מתים בממוצע 5.8 שנים מוקדם יותר מנשים. מחקר חדש ניסה להבין מנקודת מבט אבולוציונית מדוע גברים מתים מוקדם יותר מנשים. ב־72% ממיני היונקים, זכרים מתים מוקדם יותר מנקבות. מדובר בממצא בולט למדי: ברחבי העולם, גברים מתים בממוצע 5.4 שנים מוקדם יותר מנשים. אף שהמספר המדויק משתנה מעט בין מדינות, התופעה קיימת בכל העולם ובתרבויות שונות.
לדוגמה, בארצות הברית פער התמותה עומד על 5.8 שנים לטובת הנשים, כאשר הגורמים העיקריים לתמותה מוקדמת אצל גברים הם פגיעות לא מכוונות, סוכרת, התאבדויות, רצח ומחלות לב (יאן ועמיתיו, 2024).
מחקר חדש בוחן את פער התמותה מנקודת מבט אבולוציונית
המחקר החדש, שפורסם ב־1 באוקטובר 2025 בכתב העת Science Advances, בחן מדוע קיים פער כה גדול בתוחלת החיים בין גברים לנשים (סטארק ועמיתיו, 2025). המאמר, שכותרתו “Sexual selection drives sex difference in adult life expectancy across mammals and birds”, התמקד בשאלה האם ניתן לזהות פער דומה גם בקרב בעלי חיים שאינם בני אדם. לשם כך ניתחו החוקרים נתונים על תוחלת החיים של בוגרים מ־528 מיני יונקים ו־648 מיני עופות, שחיו בגני חיות או בטבע.
כמו אצל בני אדם - גם ביונקים אחרים זכרים מתים מוקדם יותר
הממצאים לגבי 528 מיני היונקים היו דומים לתצפיות אצל בני אדם. ב־381 מתוך 528 מינים (72%) הזכרים מתו מוקדם יותר מהנקבות. רק ב־5% נרשם פער תמותה לטובת הזכרים, בעוד שבמינים האחרים לא נמצאו הבדלים משמעותיים. כמעט 40% ממיני היונקים הציגו פער גדול במיוחד לטובת הנקבות. בממוצע, הפער בין זכרים לנקבות היה כ־12% מאורך החיים.
שימפנזים וגורילות, קרובינו הפרימטים, הציגו גם הם פער דומה לטובת הנקבות, מה שמצביע על כך שמוות מוקדם אצל זכרים הוא הכלל ולא החריג. בכך ניכר כי הפער בתוחלת החיים איננו ייחודי לבני אדם, אלא נובע מתהליכים אבולוציוניים רחבים יותר.
מנגד, אצל עופות נמצאה תבנית הפוכה אך חלשה יותר: ב־438 מתוך 648 מיני עופות (68%) הפער היה לטובת הזכרים. בממוצע, הפער בתוחלת החיים בין עופות זכרים לנקבות עמד על 5% בלבד.
מה מסביר את דפוס התוצאות?
החוקרים ביצעו ניתוחים סטטיסטיים נוספים כדי להבין את הגורמים האפשריים. המשתנה המרכזי שהסביר את התוצאות היה האם המין מונוגמי או לא. לדוגמה, בקרב בעלי חיים החיים בגני חיות, לנקבות הייתה תוחלת חיים ארוכה ב־15% מזו של הזכרים במינים שאינם מונוגמיים. לעומת זאת, במינים מונוגמיים, כמו פינגווינים, ברבורים, ינשופים, גיבונים, כמעט שלא נמצא פער.
ממצא זה תואם את "השערת הברירה המינית", שלפיה זכרים נוטים להתנהגות מסוכנת, כמו מאבקים עם זכרים אחרים, כדי לזכות בבנות זוג. התנהגות זו נפוצה במיוחד במינים שאינם מונוגמיים, שבהם התחרות בין זכרים עזה יותר וגורמת למוות מוקדם.
גורם נוסף שהסביר חלק מהממצאים היה הבדלי גודל בין זכרים לנקבות. במינים שבהם הזכרים גדולים משמעותית מהנקבות, נצפה פער תמותה גדול יותר, כפי שקורה למשל אצל גורילות או ניבתנים. גם הטיפול בצאצאים השפיע על תוחלת החיים: הורים נוטים לקחת פחות סיכונים, ולכן האחריות ההורית עשויה להאריך חיים.
פער התמותה בין גברים לנשים בישראל - קטן מהעולם אך עקבי
בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2022, תוחלת החיים של נשים עומדת על כ־84.8 שנים, בעוד שגברים חיים בממוצע כ־80.7 שנים בלבד, פער של כ־4.1 שנים לטובת הנשים. הפער בישראל נמוך מעט מהממוצע במדינות ה־OECD, אך הוא עקבי ונשמר לאורך עשורים. על פי מומחי בריאות הציבור, הסיבות לכך דומות לאלו שנצפות בעולם: גברים נוטים יותר לעסוק בעבודות פיזיות ומסוכנות, לנהוג ברכב בתדירות גבוהה יותר, לצרוך אלכוהול ולעשן, כל אלה גורמים שמעלים את שיעור התמותה המוקדמת.
בנוסף, מחלות לב וכלי דם נפוצות יותר בקרב גברים, והם נוטים פחות לפנות לבדיקות רפואיות שגרתיות או לטיפול מונע. לעומת זאת, נשים נוטות לשמור יותר על קשר עם מערכת הבריאות ומאובחנות מוקדם יותר במחלות כרוניות. לפי משרד הבריאות, גם מצב משפחתי משפיע על תוחלת החיים; גברים נשואים חיים בממוצע יותר מרווקים, בין היתר בשל תמיכה רגשית, יציבות כלכלית ושגרה בריאה יותר.
למרות הפער, הנתונים בישראל חיוביים ביחס לעולם: תוחלת החיים הכללית בארץ מהגבוהות בעולם, הן לגברים והן לנשים. עם זאת, מומחים מזהירים כי מגמות כמו עלייה בהשמנת יתר, תזונה לקויה ומתח נפשי עלולות לפגוע ביתרון זה בעתיד הקרוב.
מה ניתן ללמוד על פער התמותה בין גברים לנשים?
החוקרים מציעים כי ממצאיהם מסבירים מדוע קיים פער כה עקבי בתוחלת החיים בין נשים לגברים. היתרון הנשי אינו ייחודי לבני אדם, אלא משקף תבנית אבולוציונית רחבה ביונקים. ידוע כי גברים נוטים להתנהגות מסוכנת יותר, נהיגה במהירות גבוהה, שתייה מופרזת או שימוש בסמים, התנהגויות המקצרות חיים.
רבים מהגורמים לפער בתמותה (פגיעות לא מכוונות, סוכרת, התאבדות, רצח ומחלות לב) ניתנים לשינוי באמצעות בחירות אורח חיים. לפי החוקרים, מאחר שטיפול בצאצאים עשוי להפחית התנהגות סיכונית, הורות, ובעיקר אבהות, עשויה להיות דרך טבעית לצמצם את פער התמותה בין המינים.
