הטכנולוגיה הישראלית שמפריחה את המדבר תוך שנתיים

קרקעות חקלאיות נמצאות בדעיכה ברחבי העולם, מכמה וכמה סיבות. בראשן – העיור, שתופס עוד ועוד שטחים לבנייה; ושינוי האקלים, שנוגס אט אט בשטחים הכשירים לשימוש לחקלאות. בתוך כך מובילה ישראל מהפכה שקטה: הפיכת שטחי מדבר לאדמה פורייה תוך זמן קצר ביותר. הטכנולוגיות שפותחו בארץ כבר מיושמות במזרח התיכון, אפריקה ואסיה, אך רבים בישראל עצמה אינם מודעים להיקף ההשפעה.

המפתח טמון בשילוב של מספר טכנולוגיות פורצות דרך. הראשונה היא טיפול בקרקע באמצעות פולימרים ביולוגיים, המאפשרים למדבר לשמר מים. חברות ישראליות פיתחו תערובות של ג'לים ופולימרים, שמעובדים בשכבת הקרקע העליונה ומגדילים פי 5-10 את יכולת שימור המים. במקום שהמים יחלחלו מייד למעמקי החול, הם נשמרים באזור השורשים למשך שבועות.

הטכנולוגיה השנייה היא מערכות השקיה תת-קרקעיות חכמות. בניגוד לטפטפות ההקשיה המסורתיות שפותחו ע”י הישראלים יעקב מוֹטֶס ושמחה בלאס בשנות ה-50 ורשומים כיום על שם חברת נטפים, מערכות אלו משתמשות בחיישנים המודדים לחות, מליחות וטמפרטורה בזמן אמת, ומספקות מים ודשנים בדיוק הנדרש. הבזבוז יורד ל-5%, לעומת 40-50% בשיטות מסורתיות.

גורם מרכזי נוסף הוא התפלת מים באנרגיה סולארית. ישראל פיתחה מתקני התפלה ניידים הפועלים על אנרגיה סולארית, ומאפשרים להפוך מים מלוחים או מי תהום למי שתייה והשקיה ללא חיבור לרשת החשמל. הטכנולוגיה הזו מהפכנית במיוחד באזורים מרוחקים או עניים.

אך הפריצה האמיתית היא בביו-פחם והנדסת מיקרוביום. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו דרך להעשיר חול מדברי בפחם ביולוגי ("ביו-צ'אר”, קיצור של Bio-Charcoal) ובחיידקים מועילים, שמשפרים את המבנה הפיזי והכימי של הקרקע. התהליך מאפשר ליצור אדמה חקלאית תוך 18-24 חודשים, במקום עשרות שנים בעבר.

פרויקטים מרשימים כבר מתרחשים בפועל. באיחוד האמירויות, טכנולוגיה ישראלית הפכה 200 דונם של מדבר לחוות ירקות ופירות תוך שנתיים. בירדן ניטעו 50,000 עצי זית בלב המדבר באמצעות מערכות ההשקיה החכמות. בסנגל, קהילות שלמות עברו ממחסור במזון לעצמאות תזונתית.

ההשלכות עצומות. במזרח התיכון לבדו יש 400 מיליון דונם של אדמה מדברית בעלת פוטנציאל חקלאי. אם רק 10% מהשטח יפותח, ניתן יהיה לגדל מזון מספיק לחצי מיליארד בני אדם. מעבר למזון, העצים סופגים פחמן דו-חמצני, פולטים חמצן, מפחיתים סערות חול ואבק ומשפרים את האקלים המקומי.

גם בעיצומו של העשור השמיני לקיומה, מדינת ישראל ממשיכה בחזון הפרחת השממה, בשטחה ומחוצה לו, ומוכיחה שבעזרת טכנולוגיה, חשיבה יצירתית והשקעה נכונה ניתן לא רק לעצור את התפשטות המדבריות – אלא אף להפוך אותה.