עיר אחת בישראל כבר אבודה בים – האם ערים נוספות בדרך?

מתחת למי האוקיינוסים והימים מסתתרות עשרות ערים עתיקות שטבעו לאורך אלפי שנות היסטוריה אנושית. המבנים המוצפים האלה הם הרבה יותר ממוזיאון תת-ימי מרתק – הם ספר היסטוריה פתוח על המאבק הנצחי בין התרבות האנושית לבין איתני הטבע, ומזהירים אותנו לגבי עתידנו.

דוגמא שנמצאת ממש כאן, בישראל, היא העיר הכנענית העתיקה בעתלית, שנמצאת היום כ-10 מטרים מתחת לפני הים התיכון, כמה מאות מטרים מהעיר המודרנית הנקראת על שמה. בשנות ה-80, צוללנים גילו שרידי נמל מפואר, רחובות מרוצפים וחומות עיר מהתקופה הניאוליתית (לפני כ-9,000 שנה) שהוצפו בהדרגה החל מהמאה ה-4 לספירה. חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו שהעיר ננטשה לא בגלל כיבוש או מגפה, אלא בגלל תהליך איטי ובלתי נמנע של עליית מפלס הים והשקיעה גיאולוגית של החוף.

לא רחוק מאיתנו, העיר פַּבְלוֹפֶּטְרי ליד חופי יוון היא הדוגמה העתיקה ביותר לעיר "מודרנית" (כלומר, כזו שתוכננה ונבנתה באופן מכוון) טבועה – היא מתוארכת ללפני כ-5,000 שנה. תצורות אבן מסודרות, כבישים וקברים שרועים על קרקעית הים במפרץ לקוניה. גיאולוגים קבעו שרעידות אדמה חזקות גרמו לשקיעת החוף, תהליך שהואץ על ידי עליית מפלס הים במהלך אלפי שנים.

באיים הבריטיים, ארכיאולוגים תת-ימיים חוקרים את "Doggerland" – גשר יבשתי עצום שחיבר בין בריטניה ליבשת אירופה לפני כ-8,500 שנה. בתקופת עידן הקרח, כשמפלסי הים היו נמוכים בכ-120 מטר מהיום, זה היה אזור מגורים עשיר לקהילות ציידים-לקטים. אבל כשהקרחונים נמסו, האוקיינוס "בלע" את דוגרלנד בהדרגה, והפך את בריטניה לאי (ואגב כך את אירלנד לאי נוסף, לאחר שגם הוא היה עד אז מחובר לבריטניה, ודרכה לשאר אירופה). כלי אבן, עצמות בעלי חיים וסימני מדורות שנמצאו בקרקעית הים הצפוני מספרים את סיפור הארץ האבודה העצומה הזו.

מה מלמדים אותנו האתרים האלה? ראשית, שעליית מפלס הים היא תופעה טבעית מתמשכת שמשפיעה על ההיסטוריה האנושית, ולא אירוע חדש שהתחיל עם המהפיכה התעשייתית או ההתחממות הגלובלית. אבל למרות שמשמעות הגילויים היא שמדובר במגמה ארוכת-טווח, היא גם משמשת תמרור אזהרה: בעבר, התהליך היה איטי, ונמשך מאות ואלפי שנים. משבר האקלים המודרני ככל הנראה מאיץ את התהליך לטווח קצר בהרבה מבעבר. מחקרים מראים שמפלס הים עולה כיום פי שלושה מהר יותר מאשר במאה ה-20, ועשרות ערי חוף מודרניות נמצאות בסיכון.

הערים הטבועות מראות שגם תרבויות מפוארות יכולות להימחק על ידי שינויים סביבתיים. עתלית, פבלופטרי ודוגרלנד היו פעם מרכזי חיים משגשגים – והיום הם מעין מוזיאונים שקטים מתחת למים. השאלה היא אם ערים מודרניות כמו מיאמי, ונציה או תל אביב יצטרפו אליהן במאה הקרובה.