לפני כ-3,600 שנה, הציוויליזציה המינואית שפרחה באי כרתים הייתה אחת התרבויות המתקדמות ביותר בעולם. ארמונות מפוארים כמו קנוסוס, מערכות אינסטלציה מתוחכמות, אמנות מרהיבה וכתב לינארי ייחודי – כל אלה נעלמו כמעט בן לילה. מה גרם לקריסתה של תרבות מפוארת זו?
במשך עשרות שנים שלט הסבר אחד בתיאוריות ההיסטוריות: התפרצות הר הגעש תֶ’רה (סנטוריני) בסביבות שנת 1600 לפני הספירה. התפרצות זו, אחת החזקות בהיסטוריה האנושית, יצרה צונאמי עצום שהציף את החופים וכיסה את האי באפר געשי. אולם, מחקרים עדכניים מעלים תמונה מורכבת יותר.
החוקר אריק קליין מאוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון הוציא ספר על מחקריו בנושא (מהדורה ראשונה 2014, מהדורה מעודכנת 2021, שתיהן בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון), שבו הוא טוען כי הציוויליזציה המינואית המשיכה לשגשג עשרות שנים לאחר התפרצות תרה. הוא וארכיאולוגים נוספים מצאו עדויות לשיקום מבנים ולפעילות כלכלית ערה אחרי האסון – חלקן, אגב, בשני תלים בשטח ישראל, כולל תל מגידו.
אז מה באמת קרה?
התיאוריה המובילה כיום מצביעה על שילוב של גורמים: לאחר ההתפרצות, החברה המינואית נחלשה משמעותית. שדות חקלאיים נהרסו, נתיבי סחר ימיים נפגעו, והמבנה החברתי התערער. במצב חולשה זה, המינואים הפכו לפגיעים בפני פלישה חיצונית – וכאן נכנסים המיקנים.
עדויות ארכיאולוגיות חדשות מראות כי לוחמים מיקֶניים, תרבות שצמחה בינתיים בחלק של יוון המחובר יבשתית לאירופה, כבשו את האי כרתים בסביבות 1450 לפני הספירה, תוך ניצול חולשתם של המינואים בעקבות אסון הטבע. שרידי נשק, שינוי בסגנון הקרמיקה, ומעבר מכתב לינארי A לכתב לינארי B (יוונית קדומה) – כל אלה מצביעים על השתלטות תרבותית ופוליטית.
מחקרים נוספים בוחנים גם השפעות של שינויי אקלים, מגפות ותקופות בצורת ממושכות שהחמירו את המצב. נראה כי הקריסה לא הייתה אירוע פתאומי, אלא תהליך הדרגתי שנמשך עשרות שנים, כאשר השלכות אסון הטבע, פלישה זרה ומשברים סביבתיים שיחקו כולם תפקיד בדרך לתוצאה הסופית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו