להקות של לווייתני זרע מקיימות "שיחות" שנשמעת לבני אדם הנקלעים לסביבה כמו סדרת נקישות מונוטוניות. אבל מה שנשמע לנו כרעש אקראי, מתגלה אט אט כאחת השפות המורכבות ביותר בממלכת החיות. פרויקט CETI (Cetacean Translation Initiative), בהובלת מדענים מהרווארד ו-MIT, הצליח לפענח חלקים משמעותיים משפת הלווייתנים, וגילה מערכת תקשורת עם דקדוק, ניבים אזוריים ואפילו "שמות פרטיים". הגילויים מעלים שאלה מרתקת: האם בקרוב נוכל לקיים תקשורת אמיתית עם יצורים לא-אנושיים?
הקודה שמספרת סיפור
לווייתני זרע מתקשרים באמצעות "קודות" – סדרות של קליקים המופקים ממערכת סונאר ייחודית בראשם. במשך עשורים, מדענים הקליטו אלפי שעות של הקולות הללו, אבל לא הצליחו לפענח את משמעותם.
תחילה חשבו שמדובר באקולוקציה (echolocation) – כמו סונאר לציד. אבל כשהגיע עידן הבינה המלאכותית ועלתה יעילות ניתוח הקולות, התגלו דפוסים מורכבים להחריד.
הצוות זיהה 200 "יחידות בסיס" שונות – כמו אותיות באלפבית. היחידות האלה מתחברות ל-8,719 צירופים שונים שחוזרים על עצמם – כמו מילים או ביטויים. המחקר גילה שיש כללים ברורים – יחידות מסוימות מופיעות רק בתחילת 'משפט', אחרות רק בסוף.
השם הפרטי של כל לווייתן
הגילוי המדהים ביותר הוא שלכל לווייתן יש "חתימה ווקאלית" ייחודית – סדרת קליקים שמזהה אותו, כמו שם פרטי. כשלווייתן מצטרף לקבוצה, הוא 'מציג את עצמו' עם החתימה שלו.
עוד יותר מפתיע - לווייתנים "קוראים" זה לזה בשמות הללו. כך, למשל, אמהות קוראות לגורים שלהן בחתימה הספציפית שלהם, וכשהגור עונה, הוא משתמש בחתימה של האמא.
הניבים של האוקיינוסים
לא רק שללווייתנים יש שפה מורכבת, אלא שמדענים גילו שכמו בני אדם, גם ללווייתנים שחיים באזורים שונים של האוקיינוס יש "ניבים" שונים. למשל, הקבוצה בים התיכון משתמשת בדפוסים שונים מהקבוצה באוקיינוס השקט. זו אמנם לא שפה שונה לחלוטין, אך יש ביניהם מספיק הבדלים כדי לזהות את מוצאו של כל לווייתן.
פענוח באמצעות AI
כאמור, הפריצה הגדולה הגיעה כשהצוות שיתף פעולה עם מעבדת הבינה המלאכותית של גוגל. החוקרים השתמשו באותם מנגנונים שמיועדים לעזור למחשב לפענח שפה אנושית ע”י כך שהם לומדים את החוקיות, גם אם הם לא באמת מבינים את המשמעות.
המודל זיהה מבנים מתמטיים מורכבים, עם ביטויים שחוזרים על עצמם במשפטים שונים ומסמנים כי מדובר בשפה מורכבת, ולא רק תקשורת בסיסית בנוסח "סכנה", “אוכל" וכו’.
הצוות כבר הצליח לזהות "משפטים" המתאימים להקשרים ספציפיים: קריאות ציד, אזהרות מסכנה, תקשורת עם גורים, ואפילו מה שנראה כמו "שירה" משותפת בזמן מנוחה.
הניסוי הגדול: לדבר עם לווייתנים
הצעד הבא נועז: לנסות "לדבר" עם הלווייתנים. חוקרים פיתחו רמקול תת-ימי המסוגל לשחזר את הקודות בדיוק מושלם. הם התחילו עם השמעת 'שמות' – החתימות הווקאליות, ולדבריהם, התגובה הייתה מיידית; הלווייתנים ענו.
בניסוי מרתק, השמיעו "שיחה" מוקלטת בין שני לווייתנים ללווייתן שלישי. הוא הגיב כאילו שמע שיחת טלפון, וניסה "להצטרף" לשיחה בנקודות הנכונות.
אבל יש גם כישלונות. החוקרים ניסו ליצור "משפטים" חדשים משילוב של יחידות מוכרות, והלווייתנים התבלבלו או התעלמו. ככל הנראה, ההיגיון האנושי של דקדוק לווייתני לא מובן לדוברים הילידיים של השפה.
החלום הגדול הוא תקשורת דו-כיוונית משמעותית. תארו לעצמכם שנוכל לשאול לווייתן על החוויות שלו. חלק מהמדענים מאמינים שאנחנו די קרובים לכך, ותוך 5 שנים נוכל לקיים שיחה בסיסית – לא דיונים פילוסופיים עמוקים, אבל תקשורת פונקציונלית, כמו אזהרות, מידע על מזון, אולי אפילו "חברות”.
אתיקה של תקשורת בין-מינית
הגילויים מעלים שאלות אתיות כבדות: אם לווייתנים הם יצורים עם שפה מורכבת, מה זה אומר על הציד שלהם? האם מותר לנו להפריע לשיחות שלהם?
יש גם חשש מפני השלכות לא צפויות. מה אם נעביר בטעות מידע שגוי, או ניצור בלבול חברתי? אנחנו משחקים עם מערכת תקשורת שאנחנו בקושי מבינים.
מה זה אומר על אינטליגנציה?
הגילויים משנים את ההבנה שלנו על תודעה ואינטליגנציה. אם ללווייתנים יש שפה מורכבת כל כך, הם כנראה חושבים מחשבות מורכבות מכפי שהנחנו. זה מאתגר את ההגדרה שלנו למה נחשב יצור תבוני.
אחת ההשלכות החשובות של המחקר בתחום קשור לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ. אם אנחנו בקושי מבינים שפה של יצורים שחולקים איתנו את הכוכב, איך נזהה תקשורת חייזרית? בכל מקרה, כל גילוי על שפת הלווייתנים ממחיש לנו עד כמה לא הבנו את סביבתנו ואת יכולתנו לפענח את מה שקורה בה. הלווייתנים, וכנראה גם יצורים אחרים, מדברים ביניהם ואיתנו כבר אלפי שנים. רק עכשיו אנחנו מתחילים להקשיב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו