כשאנחנו אומרים "יש לי תחושת בטן", או "יש לי פרפרים בבטן", אנחנו לא משתמשים רק במטאפורה. במעיים שלנו חבויה מערכת עצבים מורכבת ועצמאית, עם 500 מיליון נוירונים – יותר מאשר בחוט השדרה כולו. המדענים כינו אותה "המוח השני", ובעשור האחרון התגלה שהיא לא רק אחראית לעיכול מזון, אלא משפיעה באופן ישיר על מצב הרוח, ההחלטות ואפילו על הזיכרון שלנו.
הכל התחיל מתולעת
הסיפור מתחיל ב-1998, כשד"ר מייקל גרשון מאוניברסיטת קולומביה חקר תולעים. הוא גילה שגם כשניתק את מערכת העיכול שלהן מהמוח, המעיים המשיכו לתפקד באופן מושלם. לדבריו, אז הוא הבין שלמערכת העיכול של התולעים יש מערכת עצבים עצמאית לחלוטין.
המערכת העצבית האנטרית (ENS) מורכבת מרשת מסועפת של נוירונים העוטפת את כל מערכת העיכול, מהוושט ועד פי הטבעת. היא מסוגלת לתפקד באופן עצמאי לחלוטין, גם אם מנתקים אותה מהמוח.
הקשר בין שני המוחות
הקשר בין המוח במעיים למוח בראש מתקיים דרך עצב הוואגוס – "הכביש המהיר" של מערכת העצבים. אבל הפרט הכי מפתיע הוא לא עצם קיומו של הקשר הזה, אלא העובדה ש-90% מהתקשורת בכביש הזה זורמת מהמעיים למוח, ולא להיפך. המעיים למעשה שולחים למוח הוראות והנחיות.
יותר מכך, המעיים מייצרים 95% מהסרוטונין בגוף – הנוירוטרנסמיטר האחראי על תחושת האושר והרווחה. הם מייצרים גם דופמין, GABA ועוד עשרות חומרים המשפיעים על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. כשאנשים מדברים על דיכאון או חרדה, אנחנו מתחילים להבין שהמקור יכול להיות דווקא במעיים, ולא בראש.
החיידקים כמנצחי התזמורת
העניין נהיה מסוכך עוד יותר בשל הגילוי שטריליוני החיידקים במעיים (המיקרוביום) משפיעים ישירות על שני המוחות. מחקר פורץ דרך ב-UCLA הראה שנשים שאכלו יוגורט עם פרוביוטיקה במשך חודש הראו בסריקת MRI שינויים מדידים באזורים הקשורים לעיבוד רגשי במוח.
החיידקים במעיים מייצרים אלפי מולקולות שיכולות לעבור את מחסום הדם-מוח. הם יכולים ממש לשנות את האישיות שלנו. חוקרים ראו עכברים ביישנים שהפכו לאמיצים אחרי השתלת חיידקי מעיים מעכברים אמיצים.
השפעה על החלטות יומיומיות
מחקרים חדשים מגלים שהמוח השני משפיע גם על קבלת החלטות, במה שנותן משמעות חדשה לביטוי “החלטה מהבטן”. ניסוי באוניברסיטת אוקספורד הראה שאנשים שקיבלו פרוביוטיקה נטו לקחת פחות סיכונים כספיים והיו זהירים יותר בהחלטותיהם. נוירוטרנסמיטרים המיוצרים במעיים משפיעים על האזורים במוח האחראים על שיקול דעת.
עוד גילוי מדהים: המעיים "זוכרים" טראומות ולחץ. מחקר ישראלי במכון ויצמן הראה שלחץ בילדות משנה לצמיתות את אוכלוסיית החיידקים במעיים, מה שמשפיע על התמודדות עם מצבי לחץ בבגרות.
המהפכה הטיפולית
הגילויים האלה מובילים לגישות טיפוליות חדשות לגמרי. בבית החולים הדסה כבר נעשה ניסוי לטיפול בדיכאון באמצעות השתלות צואה – העברת חיידקי מעיים מאדם בריא לחולה. לטענת החוקרים, הם ראו שיפור דרמטי ב-60% מהמטופלים.
חברות ביוטכנולוגיה ישראליות כמו "BiomX" ו-"DayTwo" מפתחות טיפולים מותאמים אישית המבוססים על ניתוח המיקרוביום. כך, למשל, אפשר לחזות תגובה לתרופות פסיכיאטריות על סמך הרכב החיידקים במעיים.
תזונה כתרופה למוח
ההבנה החדשה משנה גם את הגישה לתזונה. מזונות מותססים כמו כרוב כבוש, קפיר וקימצ'י נחשבים כעת ל"מזון מוח" אמיתי. מחקר בטכניון הראה ששילוב של סיבים תזונתיים ופרוביוטיקה שיפר ביצועים קוגניטיביים בקרב קשישים ב-23%.
כל זה הוא רק ההתחלה של מה שאפשרי להשיג באמצעות ההבנה של הקשר בין המוח למעיים. המוח השני הוא אחת החזיתות המרתקות ביותר במדע כיום, וככל שנבין יותר את הקשר הזה, נוכל לפתח טיפולים יעילים יותר למחלות נפש, הפרעות נוירולוגיות ואולי אפילו לשפר יכולות קוגניטיביות של אנשים בריאים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
