פלסטיק, כידוע, הוא אחד מסוגי הזבל המזהמים ביותר, משום שהוא לא מתפרק "לעולם" – או, ליתר דיוק, הפירוק שלו לוקח מאות שנים, וכך משפיע דורות קדימה. בינתיים, מעבדות ישראליות מפתחות פתרון מהפכני: פלסטיק המיוצר מאצות ים, שמתכלה לחלוטין במים, ללא שאריות רעילות. הטכנולוגיה, שפותחה באוניברסיטת תל אביב ובמכוני מחקר נוספים, מבשרת עידן חדש של חומרים ידידותיים לסביבה.
הבעיה העולמית מדוברת מזה עשורים: כ-8 מיליון טונות של פלסטיק מגיעות לאוקיינוסים מדי שנה, יוצרות "איי זבל" ענקיים ומרעילות את שרשרת המזון. פלסטיק רגיל מתפרק למיקרו-פלסטיק, שנמצא כבר בדמם של בני אדם, בחלב אם ואפילו בשלג באנטארקטיקה. החיפוש אחר חלופה בת-קיימא הפך לאתגר הסביבתי הדחוף ביותר של זמננו.
החוקרים הישראלים, בהובלת ד"ר אלכסנדר גולברג מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, ופרופ' מיכאל גוזין מבית הספר לכימיה (כאמור, באונ’ ת"א) גילו שאצות ים מסוימות, הגדלות במי ים ללא צורך בקרקע חקלאית או מים מתוקים, מייצרות פולימרים טבעיים הניתנים לעיבוד לחומר דמוי פלסטיק. התהליך מתבצע באמצעות חיידקים הניזונים מהאצות ומייצרים PHAs – פוליהידרוקסיאלקנואטים, תרכובות המתפרקות באופן טבעי בסביבה ימית. היתרון הכפול ברור: ייצור שאינו מתחרה על משאבי מזון או מים, ופירוק מלא ללא זיהום.
החברות הישראליות בתחום, ביניהן Algix ו-VAXA Technologies, כבר מייצרות אבות-טיפוס של מוצרים שונים – מאריזות מזון ועד כלים חד-פעמיים. האתגר המרכזי נותר הוזלת עלויות הייצור כך שיוכלו להתחרות בפלסטיק מבוסס הנפט, שעלותו נמוכה במיוחד. עם זאת, רגולציה סביבתית מחמירה ומודעות צרכנית גוברת מייצרות ביקוש הולך וגדל לחלופות ירוקות.
המחקר הישראלי התמקד גם בהנדסה גנטית של האצות, להגברת התפוקה ושיפור תכונות החומר. מעבדות באוניברסיטה העברית ובטכניון מפתחות זנים משופרים המייצרים פולימרים חזקים וגמישים יותר, המתאימים למגוון רחב של שימושים תעשייתיים. השאיפה היא ליצור חומר שישמור על כל היתרונות של פלסטיק רגיל – קל משקל, עמיד וזול – אך יתפרק לחלוטין תוך חודשים ספורים בסביבה ימית.
הפוטנציאל הכלכלי עצום. שוק הביו-פלסטיק העולמי צפוי לצמוח לכ-30 מיליארד דולר עד 2030, וישראל ממצבת עצמה כשחקנית מובילה. משרד החדשנות משקיע עשרות מיליוני שקלים בתחום, ושיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות כבר בשלבי ביצוע. הים התיכון, שסובל מזיהום פלסטיק חמור, עשוי להפוך למעבדה חיה להוכחת היעילות של הפתרון הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו