ביטקוין, את’ריום וכמה מטבעות קריפטו מרכזיים נוספים תופסים בשנים האחרונות לא מעט תשומת לב – אך במקביל, מתחילה להתרחש מהפכה כלכלית משמעותית בהרבה: בנקים מדינתיים ברחבי העולם מפתחים גרסאות דיגיטליות של המטבעות הלאומיים שלהם. בחזית המרוץ עומדות שתי המעצמות הכלכליות – סין עם היואן הדיגיטלי וארה"ב עם הדולר הדיגיטלי, במאבק שעשוי לעצב מחדש את המערכת הפיננסית העולמית.
סין מובילה כרגע בפער ניכר. היואן הדיגיטלי (e-CNY) נמצא בפיילוטים מתקדמים מאז 2020, עם יותר מ-260 מיליון ארנקים דיגיטליים פעילים וסך פעילות של 250 מיליארד דולר (לא יואן, דולר) עד אמצע 2023. באולימפיאדת החורף שנערכה בבייג'ינג ב-2022, אחת משלוש שיטות התשלום המורשות עבור האורחים היתה באמצעות יואן דיגיטלי. בערים כמו שנזן ושנגחאי, אזרחים כבר משלמים במטבע הדיגיטלי עבור תחבורה ציבורית, קניות וארוחות, ומקבלים את המשכורת שלהם באמצעותו.
היתרונות לסין ברורים: שליטה מוחלטת בזרימת הכסף, יכולת לעקוף את מערכת העברת הכספים הבין-מדינתית SWIFT, הנשלטת ע"י ארה”ב, ואפשרות למעקב מלא אחר עסקאות – כלי רב עוצמה עבור משטר אותוריטרי. הממשלה יכולה להגביל שימושים, לקבוע תאריכי תפוגה לכסף כדי לעודד צריכה, ואפילו לתכנת מגבלות גיאוגרפיות.
ארה"ב, לעומת זאת, נעה בזהירות רבה יותר. הפדרל ריזרב חוקר את האפשרות לדולר דיגיטלי מאז 2020, אך טרם התחייב ליישום. הדילמות מורכבות: כיצד לאזן בין חדשנות לפרטיות? איך למנוע פגיעה במערכת הבנקאית המסחרית? מה ההשלכות על הדולר כמטבע רזרבה עולמי?
הסיכונים לבנקים מסחריים משמעותיים: אם אזרחים יוכלו להחזיק כסף ישירות בבנק המרכזי של המדינה, מדוע להפקיד בבנקים רגילים? בנוסף, "ריצה דיגיטלית" אל הבנקים בעת משבר תהיה מיידית וקטסטרופלית. הרשויות בוחנות מודלים שונים, כולל הגבלות על כמות הכסף שניתן להחזיק בארנק דיגיטלי.
אירופה בחרה בדרך ביניים: היורו הדיגיטלי, המתוכנן להשקה ב-2028, מתוכנן עם דגש על פרטיות – עסקאות קטנות יהיו אנונימיות, בניגוד למודל הסיני. כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, הדגישה: "זה לא כלי מעקב, זו אלטרנטיבה דיגיטלית למזומן".
המשמעויות הגיאופוליטיות עמוקות. היואן הדיגיטלי מאפשר לסין להציע אלטרנטיבה למערכת התשלומים הבינלאומית הנשלטת על ידי ארה"ב. מדינות תחת סנקציות אמריקאיות, כמו איראן ורוסיה, מגלות עניין רב. פרויקט mBridge, שיתוף פעולה בין סין, תאילנד, איחוד האמירויות והונג קונג, בוחן תשלומים חוצי גבולות במטבעות דיגיטליים.
אבטחת סייבר היא האתגר הגדול ביותר. מטבע דיגיטלי לאומי יהיה מטרה מושכת להאקרים ומדינות עוינות. תקיפה מוצלחת עלולה לשתק כלכלה שלמה. שתי המעצמות משקיעות מיליארדים בטכנולוגיות הגנה, כולל הצפנה קוונטית.
ההשלכות על הפרטיות מטרידות. בסין, היואן הדיגיטלי משתלב במערכת "הקרדיט החברתי" – כלומר, התנהגות "לא רצויה" יכולה להוביל להגבלות על היכולת להוציא כסף. במערב, הוויכוח סוער: האם הממשלה צריכה לדעת על כל קפה שאנחנו קונים? ארגוני זכויות אדם מזהירים מפני "רודנות פיננסית".
ישראל בוחנת את האפשרויות. בנק ישראל פרסם דו"ח מקיף על שקל דיגיטלי ומנהל ניסויים טכנולוגיים, אך טרם קיבל החלטה סופית. היתרון הפוטנציאלי: הפחתת השימוש במזומן ומלחמה בהון השחור. החשש: פגיעה במערכת הבנקאית היציבה יחסית.
המרוץ רחוק מסיום, אך ברור שהמנצח יעצב את כללי המשחק הפיננסיים לעשורים הבאים. השאלה היא לא רק טכנולוגית, אלא אידיאולוגית: האם העתיד שייך למודל הסיני של שליטה מרכזית, או למודל המערבי של איזון בין חדשנות לחירות?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו