עוד חודש ושבוע, ב-14 באוקטובר, מיקרוסופט תפסיק את התמיכה ב-Windows 10. במלים אחרות, אם המחשב שלכם עדיין מריץ את מערכת ההפעלה הקודמת של החברה, לא תקבלו יותר עדכוני אבטחה, ותוכנות רבות לא תקבלנה עדכונים ועלולות אף להפסיק לעבוד.
לפי נתוני StatCounter, מעל 70% מהגולשים באמצעות מחשבים בישראל באוגוסט השתמשו ב-Windows, ומתוכם, כ-52% השתמשו ב-Windows 10. במלים אחרות, כ-37% (לפחות – 13% מהגולשים בישראל עושים שימוש בכלים המסתירים את פרטי המחשבים שלהם מהכלים המנתחים את הנתונים הללו) מהישראלים עדיין משתמשים ב-Windows 10. לא כולם עושים זאת מאותן סיבות – יש כאלה שהמחשבים שלהם מנוהלים ע"י מקום העבודה, והוא טרם ביצע שדרוג; יש כאלה שהמחשבים שלהם לא עומדים בדרישות המוגזמות שהעמידה מיקרוסופט לשדרוג המערכת ואינם רוצים לרכוש מחשבים חדשים; ויש כאלה שהמחשבים שלהם עומדים בדרישות אך הם אינם מעוניינים במערכת, הנחשבת לאחת הגרסאות הגרועות של Windows אי פעם, אם בשל תכונות שנעלמו ממנה ואם בשל העובדה שהיא מלאה כלי ריגול ופרסום של מיקרוסופט.
מלבד קטגוריית הלא-משדרגים הראשונה, שתי האחרות עומדות כעת בפני בחירה קשה: להישאר עם מערכת לא מעודכנת שאף אחד לא יכול להבטיח שהיא בטוחה ושכל התוכנות שהם צריכים תמשכנה לעבוד עליה, לרכוש מחשב חדש עם Windows 11, לשדרג אליה את המחשב הקיים למרות כל המטען השלילי שהיא מגיעה איתו, או לחפש חלופה. מי שלא פוסל את האפשרות האחרונה, מוזמן להמשיך לקרוא.
“השנה של מחשב הלינוקס"
כבר 20 שנה בערך, כמעטי כל שנה חוזה מישהו בעולם הטכנולוגיה ש"השנה תהיה השנה של מחשבי הלינוקס" (the year of the Linux desktop). עד כה זה פשוט לא קרה – בעיקר מפני שעם כל הכבוד לשטנה הציבורית כלפי מיקרוסופט, לינוקס פשוט לא היתה ידידותית מספיק למשתמשים חדשים, ויותר מדי תוכנות הכרחיות לא היו זמינות עבורה. אך כיום, העולם שונה משמעותית.
ראשית, רוב העבודה היומיומית מתבצעת בדפדפן: ג’ימייל, וואטסאפ ווב, כל אתרי החדשות, הבנקים, יוטיוב, נטפליקס – כולם זמינים מהדפדפן, וכך אין הבדל בין איך שהם עובדים ב-Windows לבין איך שהם עובדים בלינוקס.
שנית, התאימות של לינוקס השתפרה דרמטית, כאשר הרבה יותר תוכנות זמינות בגרסאות ייעודיות עבורה, בעוד תוכנות ומשחקים שאינם זמינים ניתנים בד"כ להפעלה באמצעות פתרונות תאימות כמו Wine או Proton.
שלישת, מערכות מבוססות לינוקס הבשילו מאוד בשנים האחרונות, והממשקים המודרניים שלהן לא דורשים כמעט התעסקות עם שורת הפקודות, ואף הצליחו לא רק לסגור את הפעם מול Windows, אלא שבלא מעט אספקטים הם אף עקפו אותה.
חמש ההפצות המומלצות ביותר לעוברים מ-Windows 10
1. Linux Mint – הבחירה המובילה למתחילים
Linux Mint, שמגיעה עם ממשק בשם Cinnamon או עם אחד מכמה ממשקים “קלים” יותר בגרסאות למחשבים ישנים במיוחד, מציעה את החוויה הקרובה ביותר ל-Windows 10: תפריט "התחל" מוכר, סרגל משימות בתחתית המסך ומערכת הגדרות אינטואיטיבית. ההפצה כוללת את כל הרכיבים הנחוצים בהפעלה הראשונית, כולל תמיכה מלאה בעברית. הקהילה סביב Mint פעילה ותומכת, עם פורומים פעילים מאוד.
2. Zorin OS – העיצוב שכובש לבבות
Zorin OS Core (הגרסה החינמית; ל-Zorin, בניגוד לרוב הפצות הלינוקס, יש גם גרסה בתשלום) מתהדרת בממשק המלוטש ביותר בעולם הלינוקס. היא מגיעה עם ממשקים דמויי Windows 7, Windows 10, Windows 11 (האחרון זמין רק בתשלום), macOS ועוד. אחד היתרונות הגדולים שלה הוא שהיא כוללת כבר בזמן ההתקנה את שכבת התאימות Wine להפעלת יישומי Windows, עם אשף התקנה פשוט שמזהה אוטומטית תוכנות נפוצות, כך שתוכלו להתקין עליה את רוב התוכנות שהתרגלתם אליהן.
3. Ubuntu – הסטנדרט
Ubuntu אמנם נראית שונה מעט מכפי שהתרגלתם ב-Windows 10, אך היא למעשה ההפצה שרוב ההפצות הידידותיות למשתמש מבוססות עליה, ואם תבחרו בגרסה 24.04 (אם כי היא בת שנה וחצי), תקבלו את התמיכה הארוכה ביותר (עד 2029) והתאימות הרחבה ביותר לחומרה. יש לה גם חנות אפליקציות מקצועית מאוד, בזכות העובדה שהיא מתוחזקת על ידי חברה מסחרית עם עובדים במשרה מלאה (Canonical) עבור ארגונים שצריכים הפצה עם אחריות ותמיכה. חברות כמו Dell ו-Lenovo מוכרות מחשבים עם Ubuntu מותקנת מראש, מה שמעיד על הבשלות שלה.
4. Pop!_OS – לגיימרים ויוצרי תוכן
חברת System76 האמריקאית היא אחת מכמה יצרניות מחשבים קטנות שיצרו הפצות לינוקס משלהן, אם כי היא עובדת על כל מחשב ומותאמת במיוחד למשתמשי NVIDIA ולמי שזקוק לביצועים גבוהים. הניהול החכם של חלונות מושלם לעבודה עם מספר יישומים במקביל. נציין כי הממשק שלה ייראה מוכר יותר למי שעבד בעבר עם מק של אפל מאשר עם Windows של מיקרוסופט – אך הוא ידידותי מאוד וקל ללמידה. הפצה דומה של יצרנית אחרת, שנראית קרובה יותר ל-Windows, היא Tuxedo OS.
5. Manjaro – למי שמתכוון להפוך למקצוען
מנג’ארו הגרמנית נראית ממבט ראשון כמו גרסת לינוקס למתחילים, עם עיצוב שמזכיר את Windows 10 וכל הכלים שצריך כדי להשתמש במחשב בלי להסתבך. אבל מאחורי הקלעים, בניגוד להפצות האחרות ברשימה, היא מבוססת על Arch – ענף של הפצות לינוקס מודולריות, שנותנות למשתמש כוח מקסימלי להחליט איך הוא רוצה שדברים יעבדו. מי שמתכוון ללמוד איך להתאים את המערכת שלו באופן המושלם כך שהמחשב שלו יעבוד מהר יותר, ההפצה הזו מהווה שער מצוין לתחום, בדרך להפצות מתקדמות יותר. הפצה אחרת מהענף הזה שצוברת פופולריות בחודשים האחרונים (כי מנג’ארו היא אחת ההפצות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה של עולם הלינוקס, מסיבות שונות), היא CachyOS.
טיפים חיוניים למעבר
לפני המעבר: נסו את ההפצה. אפשר לנסות הפצות לינוקס ע"י "צריבתן" (אל תדאגו, זו לא באמת צריבה) על כונן USB ואתחול המחשב מהכונן הזה, או ע”י התקנתן במקביל ל-Windows. השיטה הראשונה מאפשרת בעיקר להתנסות בממשק, אך היא איטית יחסית, בעוד השיטה השנייה מספקת אינדיקציה טובה יותר של ביצועי המערכת שבחרתם, כולל אפשרות להתקין תוכנות. כדאי לבדוק שכל החומרה עובדת – ווייפיי, מדפסת, מצלמת רשת וכו’.
גבו את המידע שלכם. לפני שאתם מתקינים מערכת הפעלה חדשה על המחשב שלכם, גבו את הקבצים שחשוב לכם לשמור עליהם על כונן חיצוני.
תוכנות חלופיות מומלצות:
- במקום Microsoft Office: עברו ל-LibreOffice (מותקנת ברוב ההפצות ה"ידידותיות למתחילים"). ישנן חלופות אחרות, אך הן לא תומכות באופן מלא בעברית;
- במקום Photoshop: תוכנת GIMP הוותיקה מצוינת לעריכת תמונות מתקדמת, Krita מעולה לציור דיגיטלי;
- במקום Windows Media Player: הורידו את VLC (אנחנו יודעים שאתם כבר מכירים אותה);
- דפדפנים: Chrome, Firefox, Edge – כולם זמינים בגרסאות לינוקס ומגיעים מובנים ברוב ההפצות שהזכרנו. אבל אם כבר נטשתם את ענקיות הטכנולוגיה, אנחנו ממליצים לא להתקין כרום או אדג’ על לינוקס, ולהעדיף דפדפנים כמו Vivaldi או Brave (אם אתם בוחרים בו, אל תשכחו לכבות את תכונות הקריפטו המיותרות לחלוטין שלו).
