"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה לאומי קארד רוצה לדעת עלינו הכל?
במסגרת עדכון הסכם השימוש וההצטרפות שלה, החליטה לאומי קארד לבקש מאיתנו רשות לאסוף עלינו מידע מכל גוף שהוא • התנועה לזכויות דיגיטליות פנתה לרשות להגנת הפרטיות בתלונה הדורשת מהרשות לחקור ולחייב החברה בתיקון הסעיף
אוספים פרטים. כרטיסים של לאומי קארד // צילום: יחסי ציבור

למה לאומי קארד רוצה לדעת עלינו הכל?

במסגרת עדכון הסכם השימוש וההצטרפות שלה, החליטה לאומי קארד לבקש מאיתנו רשות לאסוף עלינו מידע מכל גוף שהוא • התנועה לזכויות דיגיטליות פנתה לרשות להגנת הפרטיות בתלונה הדורשת מהרשות לחקור ולחייב החברה בתיקון הסעיף

ניב ליליאן
, עודכן

לאחרונה חברות אשראי ותשלומים שונות מעדכנות את הסכמי השימוש שלהן, לקראת כניסתו לתוקף של חוק נתוני אשראי באפריל הקרוב. אלא שניכר כי חברת לאומי קארד נטלה לעצמה חירויות גדולות באיסוף המידע על לקוחותיה.

על פי פניית התנועה לזכויות דיגיטליות לרשות להגנת הפרטיות בשבוע שעבר, לאומי קארד חרגה מהמקובל בכך שהיא מבקשת למעשה מלקוחותיה, לאשר לה לפנות לכל גוף שהוא המחזיק מידע עליהם במטרה לאסוף עליהם מידע, ולא רק סוגי המידע שמותרים לה במסגרת חוק נתוני אשראי, אלא גם מידע נוסף, עם סעיף המנוסח בלשון כללית – ופה הבעייתיות שבו. עוד מבקשת החברה גם לאפשר לה להעביר את המידע כאמור.

היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד יהונתן קלינגר, אומר בפנייתו כי: "חברת לאומי קארד תיקנה את הסכם המשתמש שלה כך שזה יאפשר לה גישה למידע רחב מדי. לשון סעיף הגנת הפרטיות בהסכם (סעיף 11.1 – נ"ל) אומר: '...אני מאשר ומסמיך בזה את החברה לפנות לכל גוף המחזיק אודותיי מידע כלשהו... לשם קבלת מידע אודות כל כרטיס שהונפק לי בעבר... ו/או כל פרט אחר שלדעת החברה הוא רלוונטי... ומאשר לכל גוף כזה למסור את המידע לחברה. כמו-כן, אני מסמיך את החברה למסור מידע אודותיי לכל גוף כאמור, בכפוף לכל דין...'.

אומנם בסעיף הפרטיות שמופיע בהסכם השימוש של לאומי קארד החברה דאגה לציין את המילים 'בכפוף לכל דין', אך עם זאת, קיים חשש כי ההגדרה הרפויה שבה נתמכת החברה מתירה מקום לשיתוף המידע בצורה החורגת מהחוק", מסביר קלינגר. התנועה מבקשת מהרשות להגנת הפרטיות לפעול מול לאומי קארד בדרישה לתיקון הסעיף, ולברר איזה שימושים נעשו במידע שכבר נאסף, באם נאסף.

מהרשות להגנת הפרטיות נמסר באמצעות דוברות משרד המשפטים כי " הפנייה התקבלה ברשות להגנת הפרטיות לפני מספר ימים וטרם נדרשנו לה".

תגובת לאומי קארד

"לאומי קארד, כמו יתר הגופים הפיננסים בישראל, נערכת לפעול לפי חוק נתוני אשראי שעתיד להיכנס לתוקף בחודש אפריל 2019, על פיו יש לקבל את הסכמת הלקוח לשימוש במידע כפי שמחייב החוק. מאחר ושמירת הסודיות של לקוחותינו חשובה לנו מאוד אנחנו מקפידים לפעול על פי כל דין ובשקיפות מלאה בהתאם להוראות החוק".

רוצים עוד סיפורים כאלה? הצטרפו לערוץ הטלגרםשלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...