"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקוטב הצפוני המגנטי משתנה - וגם גודלם של חורים שחורים

מחקר חשף כי מיקום השדה המגנטי של הקוטב הצפוני המגנטי סוטה ממיקומו באופן חריג • עדכון מערכות כדי לשקף את השינוי מתעכב בשל ההשבתה בממשל האמריקני • בינתיים בישראל, קבוצת חוקרים גילתה דרך חדשה שבה חורים שחורים גדלים

,עודכן
מערכות הניווט בספינות טרם עודכנו בגלל המשבר הפוליטי בארצות הברית. ספינה בקוטב // צילום: אי.אף.פי. // מערכות הניווט בספינות טרם עודכנו בגלל המשבר הפוליטי בארצות הברית. ספינה בקוטב // צילום: אי.אף.פי.

גילוי חדש בקוטב הצפוני התערבב עם הפוליטיקה האמריקנית ועלול להסתיים באסון. מדענים שחקרו בשנים האחרונות את השדה המגנטי בקוטב הצפוני של כדור הארץ, גילו שמיקום השדה המגנטי הלך וסטה באופן חריג ממיקומו הקודם. החוקרים טרם הצליחו למצואהסבר מניח את הדעתלתופעה.

מיקוםהשדה המגנטי של הקטביםדרוש עבור מערכות הניווט והמכ"ם במטוסים, בספינות ובכלי רכב אחרים. באמצעותו מוגדר "הצפון" במערכות. נכון שתמיד ישנה סטייה קלה במיקום השדה המגנטי, אך כעת נמדדה סטייה חריגה, כזו שתחייב לעדכן את המיקום בפרק זמן קצר יותר מחמש שנים - התקופה הנהוגה עד כה.

משמעותי מכך, עולה כי בעקבות הגילוי, העדכון האחרון למיקום השדה המגנטי שהתבצע במערכות הניווט ב-2015 איננו מדויק, ויש לעדכן את המיקום במערכות כמה שיותר מהר. אחרת המטוסים, הספינות וכלי הרכב השונים מסתכנים בטעויות בניווט שעלולות להביא אפילו לתאונות.

המשבר הפוליטי בארצות הברית הוא הגורם המרכזישמעכב את העדכון, בשל המשקל שיש לארצות הברית בהפעלת מערכת ה-GPS כמו גם תקני ניווט אחרים. ההשבתה של הממשל הפדרלי, שמקורה בסכסוך בין הנשיא טראמפ לדמוקרטים, הפכה לארוכה בתולדות בארצות הברית: למעלה מ-20 ימים ופשרה לא נראית באופק.

השדה המגנטי של הקוטב הצפוני מושפע מזרימת מתכת נוזלית שעוטפת את גלעין כדור הארץ. חלק מהחוקרים מעריכים כי הזרימה מושפעת הן מסיבוב כדור הארץ והן מתנועת הלוחות הטקטוניים, והיא איננה קבועה. עם זאת, חקר התופעה עדיין בעיצומו. החוקרים סבורים שלפעימה מגנטית גדולה שאירעה לאחרונה בדרום אמריקה יש קשר לסטייה בצפון המגנטי

הישג לחוקרים ישראלים: רמזים לאופן גידול חדש של חורים שחורים

ועכשיו לעניינים קוסמיים מקומיים, אך משמחים יותר: גילויים חדשים שרומזים על דרך האצת גידולם שלחורים שחורים,התפרסמו השבוע על ידי קבוצת חוקרים ישראלית. את קבוצת החוקרים מהמחלקה לאסטרופיזיקה באוניברסיטת ת"א, מובילים ד״ר בני טרכטנברוט וד״ר יאיר הרכבי.

מדובר בחורים שחורים עצומים. לשם הבנת סדרי הגודל, הם כבדים פי מיליון עד מיליארד מהשמש שלנו ונמצאים במרכז גלקסיית שביל החלב. אחד החורים למשל הוא בעל מסה השווה לזו של ארבע מיליון שמשות. החוקרים למעשה מנסים להבין כיצד החורים האלה מגיעים לסדרי גודל בלתי נתפשים שכאלה. הממצאים החדשים של קבוצת החוקרים רומזים על כיוון מסוים.

בשנים האחרונות זוהו כמה אירועים בהם חורים שחורים "בולעים"כוכבים שלמים,שלא לדבר על חומרים שונים המרחפים בסביבתם, וכך למעשה הולכים וגדלים.

תמונה שסופקה על ידי נאס"א עצם נשאב לחור שחור ושרידיו נפלטים // צילום: איי.אף.פי.

ד"ר הרכבי סיפר כי אחד האירועים המכונה AT 2017bgt בשנת 2017, התפרש גם הוא כאירוע גדילה דרך "בליעת" כוכב. אלא שלפי הרכבי, ממצאים שונים גרמו לקבוצת החוקרים לחשוד שמדובר במקרה שונה.

לדבריו, הרמז הראשון לחריגותו של האירוע היה רכיב אור נוסף שנפלט ממנו בצורת יוני חמצן, חנקן והליום, שאינו אופייני לאירועים מוכרים של בליעת כוכבים.

תצפיות אלה תאמו לתחזיות תיאורטיות של פרופ' נצר. "עוד בשנות ה-80 חזינו שתהליך שבו חור שחור שבולע גז שנמצא בסביבתו - יכול להוביל לרכיבי האור שנצפו (יוני החמצן, חנקן והליום)", סיפר פרופ' נצר.

חריגות נוספת היא המהירות של התהליך: עוצמת הקרינה הבוקעת מסביבת החור השחור גדלה פי יותר מ-50 בתוך זמן קצר ביותר – ככל הנראה תוך חודשים ספורים בלבד.

לאחרונה זיהתה קבוצת החוקרים עוד שני אירועים שבהם חורים שחורים פולטים אור. האירועים מהווים סוג חדש של "הזנה" מואצת של חורים שחורים, באופן שלא היה מוכר קודם.

"אנחנו עדיין לא בטוחים מה גורם לחורים השחורים האלה להאיץ את קצב הגידול שלהם באופן דרמטי ופתאומי כל-כך," אומר ד"ר טרכטנברוט.

בינתיים, קבוצת החוקרים השיקה פרויקט שמטרתו לגלות עוד אירועים כאלו, ולעקוב אחריהם בעזרת מספר רב של טלסקופים. "רק כך נוכל למפות את מכלול הדרכים שבהן חורים שחורים בולעים חומר, להבין מה מעורר אותם לעשות זאת, ואולי לפתור סוף סוף את חידת היווצרורתם", מסכם ד"ר הרכבי.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר