אולי אין בכלל כוכב לכת תשיעי?

חוקרים באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטה האמריקנית של ביירות מציעים תיאוריה אלטרנטיבית להתנהגות של העצמים בחגורת קויפר שמעבר לפלוטו, ובכך מבטלים את התיאוריה על קיומו של כוכב לכת מסיבי תשיעי בשולי מערכת השמש שלנו.

התיאוריה על קיומו של כוכב לכת תשיעי פורסמה לראשונה בשנת 2016, על ידי אסטרונומים במכון הטכנולוגי של קליפורניה, CALTEC . האסטרונומים כינו את כוכב הלכת המסתורי כוכב לכת מס' 9 או כוכב לכת X (כזכור, פלוטו לפני מספר שנים "שונמך" למעמד של כוכב ננסי), וההוכחות לקיומו היו רק נסיבתיות: מסלול מוזר ללא הסבר הגיוני אחר, של עצמים בשולי מערכת השמש. מאז פרסום התיאוריה ניסו מדענים למצוא הוכחות לקיומו, אולם כאלה עדיין לא נמצאו.

התיאוריה, שהופצה השבוע, מסבירה את התנהגות הגופים השמיימיים, בלי להזדקק לקיומו של כוכב לכת תשיעי גדול ואם תיאוריה זו תתקבל, למעשה לא תהיה סיבה לחשוב שיש כוכב לכת תשיעי אי שם בשולי מערכת השמש.

החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ומאוניברסיטת ביירות מסכימים עם הממצאים של תצפיות, המראים שחלק מהגופים בקצה מערכת השמש מתנהגים בצורה מוזרה במסלולים הנמצאים במרחק פי 30 מן השמש לעומת המרחק שלנו ממנה. אבל הם קובעים, כי הגורם לכך הוא כוח המשיכה המשותף של אלפי גופים קטנים ולא כוח משיכה של כוכב לכת גדול אחד, מה שמכונה גם "גופים טרנס נפטוניים" (שמעבר לנפטון).

לדבריהם, נוצר דיסק המורכב מהרבה גופי קרח קטנים, עם מאסה משותפת הגדולה פי 10 מזו של כדור הארץ. כאשר משלבים תיאוריה זו עם המודל של מערכת השמש, כוחות המשיכה של הדיסק התיאורטי יכולים לספק הסבר למסלול הבלתי רגיל של הגופים שנצפו בשולי מערכת השמש.

לדברי האסטרונומים, הדיסק מקיף את השמש במסלול של מעגל כמעט מושלם, ובכמה כיוונים, כאשר משנת 2003 זוהו כ-30 גופים מעבר לנפטון החולקים מסלול משותף. לדברי אנטרניק ספיליאן מאוניברסיטת קיימברידג', הם הגיעו לתיאוריה החדשה כשחיפשו הסבר פחות דרמטי ויותר טבעי לתופעה של המסלולים הבלתי מוסברים.

"חשבנו שבמקום כוכב לכת תשיעי אולי אפשר להסביר את התופעה עם מודל של צירוף כוח המשיכה של הרבה גופים מעבר לפלוטו". ספיליאן, תלמידו של ג'יהאד תומה מהאוניברסיטה בביירות גייס לרעיון את מורהו ויחד הם יצרו מודל ממוחשב, המסביר את המסלול המוזר של העצמים בשולי מערכת השמש.

לדברי ספיליאן, אם אתה מסיר את כוכב לכת מספר 9 מהמודל ובמקומו מכניס הרבה עצמים פזורים בשטח רחב עם כוח משיכה משותף, אפשר לראות שהמודל עובד ומגיע לאותן תוצאות של התצפיות. המודל מחייב כמות גדולה של גופים קטנים כאלה, עם מאסה משותפת שהיא בערך פי 10 מהמאסה של כדור הארץ. לדבריו, בתצפיות על שמשות אחרות, חוקרים בדרך כלל את הדיסק המקיף את השמש כדי לאפיין את התכונות של כוכבי לכת הנעים מסביבה.

"הבעיה היא כאשר אתה עושה תצפית על הדיסק מתוך מערכת השמש ולא מבחוץ. כמעט בלתי אפשרי לראות את כל הדיסק בבת אחת. נכון שאין לנו תצפיות שיכולות להוכיח את קיומו של דיסק כזה, אבל גם אין לנו תצפיות המוכיחות את קיומו של כוכב לכת תשיעי. לכן אנו חוקרים אפשרויות אחרות. ייתכן ששתי האפשרויות נכונות – יכול להיות שיש גם דיסק מסיבי וגם כוכב לכת תשיעי. בכל פעם שאנו מגלים עוד עצם מעבר לפלוטו, אנו מקבלים הוכחה נוספת להסבר החדש של ההתנהגות המוזרה של העצמים המרוחקים".