"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צפו: הכי קרוב שאי פעם ראיתם את השמש
תמונות מרהיבות במרחק של 77 מיליון ק"מ מהשמש • נאס"א וסוכנות החלל האירופית פרסמו תמונות שצילמה החללית Parker Solar Probe, החוקרת את השמש
התמונות החדשות של השמש | צילום: נאס"א וסוכנות החלל האירופית

צפו: הכי קרוב שאי פעם ראיתם את השמש

תמונות מרהיבות במרחק של 77 מיליון ק"מ מהשמש • נאס"א וסוכנות החלל האירופית פרסמו תמונות שצילמה החללית Parker Solar Probe, החוקרת את השמש

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נאס"א וסוכנות החלל האירופית פרסמו תמונות חדשות של השמש, שצילמה החללית Parker Solar Probe. החללית עצמה מצוידת בעשר מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה. התמונות צולמו במרחק של כ-77 מיליון ק"מ מהשמש.

הגשושית שנבנתה למסע מחקר של השמש, צילמה את התמונות כשהייתה במחצית הדרך בין כדור הארץ לשמש במרחק של 75 מיליון קילומטרים מהשמש. במרחק הזה השמש נראית כה גדולה עד שלקח לגשושית 4 שעות ו-25 צילומים לצלם את כולה להרכיב תמונה שלמה שלה.

הצילומים נעשו דווקא ב-7 למרץ, מכיוון שהגשושית עמדה בדיוק בין כדור הארץ והשמש ולכן התמונות שלה יכולות להיות מושוות לצילומים שמצלמים מכשירים מכדור הארץ, ומהסביבה הקרובה שלו וניתן יהיה להשוות את המידע ולכייל את המכשירים מכדור הארץ על בסיס הצילומים האלו.
הצילומים של הגשושית נעשו על ידי מצלמת אולטרה סגול קיצוני, שמאפשרת לצלם את האטמוספירה העליונה של השמש שהטמפרטורה בה היא מיליון מעלות.

כמו כן, מתכוונים המדענים להתחיל לחקור מדוע פני השמש עצמם חמים 5,000 מעלות צלזיוס בלבד, אבל האטמוספירה של השמש חמה משמעותית יותר, תופעה מנוגדת למצב הטבעי בו בדרך כלל ככל שמתרחקים מחפץ חם המעלות יורדות. כאמור, הרגישות של הגשושית מאפשרת לצלם את שכבות האטמוספירה השונות של השמש ולהפריד ביניהם כדי לחקור אותן ואת ההתפרצויות העצומות של האנרגיה מהשמש.

בתמונה המדויקת, שהיא ברזולוציה טובה יותר מזו של 4K, ניתן לראות בשעה 9:00-8:00 ובשעה 1-2, חוטים כהים של אנרגיה חמה שיוצאים מהשמש, אלו סערות שמש שיוצאים מהשמש אל החלל וזורקים אנרגיה רבה וגזים לוהטים שיוצרים את מה שמכונה סערות שמש או סופות חלל.

חשוב לציין כי ב-26 למרץ, הגיעה הגשושית לנקודת קירבה הגדולה ביותר הראשונה שלה אל השמש-הפריהליון, במסלול ההקפות שהיא עושה והיא היתה למעשה בתוך המסלול שעושה כוכב חמה סביב השמש.

ביום הזה, צילמה הגשושית סדרת תמונות רחבות של השמש וכן ביצעה ממחקרים על רוח השמש, החלקיקים שנפלטים ממנה. המידע עדיין בדרכו לכדור הארץ ויגיע בהמשך החודש. החללית תקיף את השמש בשנים הקרובות כשהיא מתקרבת אליה עוד יותר ומטפסת לעבר הקטבים של השמש שאינם נראים מכדור הארץ וזאת כדי לחקור אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...