"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סנאטורית בארה"ב: לפרק את גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון

במאמר ארוך מפרטת המתמודדת על המועמדות לנשיאות מטעם הדמוקרטים אליזבת וורן מדוע יש לפרק את ענקיות הטכנולוגיה

,עודכן
לפרק, לפרק, לפרק. וורן // צילום: איי. פי.

מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020 מתחממת ומסתבר כי המועמדים הדמוקרטיים מתחרים ביניהם בהכרזות על התערבות מדינתית בשווקים. אחרי ההכרזות של הסנאטור ברני סנדרס, מגיע כעת תורה של הסנטורית אליזבט וורן ממדינת מסצ'וסטס, להכריז כי היא תפרק את אמזון, גוגל, פייסבוק ואפל למספר חברות כדי למנוע מהן שליטה גדולה מדי על השוק.

בראיונות שנתנה לתקשורת האמריקנית וכן בפרסום מצע הבחירות שלה היא ציינה כי "לחברות ההייטק הגדולות יש כוח רב מדי והן למעשה מונופולים, לכן יש לפרק אותם למספר פלטפורמות שונות". במסגרת הפירוק הזה מתכננת וורן שכל תאגיד שיש לו מתח רווחים גדול מ-25 מיליארד דולר מכירות יופרד מחנות המכירות שלו ולא יהיה תאגיד שגם מייצר טכנולוגיה, וגם נותן לה תעדוף בפלטפורמה שלו.

בצורה הזו אמזון תפורק ולא תוכל לייצר מזון או למכור אותו אצלה באתר, אלא היא תפורק לאתר מכירות וחברת מכירות נפרד, פייסבוק תופרד מאינסטגרם ומווטסאפ שישובו להיות שלוש חברות נפרדות, ואפל וגוגל לא יוכלו להיות בעלים של חנויות האפליקציות שלהן או של שירותי תוכן.

מאמרה הארוך והמפורט של וורןמתייחס גם לחברת מיקרוסופט שנתבעה על ידי הממשל הפדרלי בשנות ה-90 בעקבות פעולותיה לדחוק מתחרים מהשוק ולשמר את המונופול שלה. במאמר המנומק היא קובעת כי לאמריקה יש היסטוריה ארוכה של מאבק במונופולים ומזכירה את החקיקה בתחילת המאה ה-20 נגד AT&T, חברות הרכבת וענקים נוספים כמו Standard Oil ו-JPMorgan שפוצלו כדי שלא יהיו מונופולים.

היא מציינת כי במדינות אחרות בעולם התהליך היה על ידי הלאמת החברות אך בארצות הברית, הוחלט פשוט לפצל אותן כדי לתת לשוק לפעול בעצמו. היא מציינת כי לשם כך צריך חקיקה חדשה שתגדיר גבולות ועולמות בתחום ההיי טק כדי לקבוע באיזה תחום יכולה חברה לפעול מבלי להיות מונופול ומאיזה גודל תושת ההגבלה הזו על חברת טכנולוגיה.

מאבק בפייק ניוז

אחד הנימוקים הנוספים מעבר לשבירת המונופולים של חברות ענק מציינת וורן כי ברגע שהחברות יהיו חלשות יותר ותחרותיות יותר יהיה קשה למדינות זרות כמו רוסיה להשפיע על מערכת הבחירות האמריקנית בגלל הצורך לפעול במגוון רחב יותר של פלטפורמות.

פעילות כזו גם מן הסתם תאותר ביתר קלות וניתן יהיה לפעול כנגדה יותר טוב. "מדובר ברעיון אמריקני ובתחרות בריאה שתסייע לשוק" מסכמת המתמודדת לנשיאות מטעם הדמוקרטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר