לראשונה: רחפן העביר איבר להשתלה

לראשונה בהיסטוריה רחפן העביר כליה להשתלה (ואיבר גוף להשתלה בכלל), מבית החולים סיינט אגנס בבולטימור, למרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד שם בוצעה ההשתלה בפועל. הטיסה הראשונה והתקדימית הזו ארכה 10 דקות והיא היתה לאורך 4.5 קילומטרים, כשהרחפן מקצר את העברת הכליה דרך האוויר ולא דרך כבישים עמוסים.

יוזם הפרויקט שגם ביצע את ההשתלה הוא ד"ר ג'וזף סקליה מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת מרילנד, שאומר כי הוא השיק את אחרי שהוא חווה המון עיכובים בהעברת איברים להשתלה. "זה מתסכל כל פעם מחדש. אנשים מחכים שנים להשתלה ואז יש איבר אבל זה לוקח זמן. לפעמים מחכים עם המטופל 29 שעות להעברת האיבר. גם שלב הנסיעה באמבולנס במהירות מסכן את הצוות. לכן חשבתי למה שלא ננצל את טכנולוגיית הרחפנים כדי לקצר הליכים בדבר מציל חיים?" הוא אומר.

כיוון שמדובר באיבר קריטי מציל חיים, לו חיכתה החולה העוזרת הסיעודית טרינה גילספי במשך 8 שנים, הצוות של האוניברסיטה בהובלת לא לקח שום סיכון. "הכל היה כפול ברחפן: היו שני מנועים וכמות כפולה של רוטורים וגם הוספנו מנצח ככה שאם כל המערכות יקרסו עדיין הרחפן עם המשלוח היקר לא ייהרס אלא ינחת בשלום על הקרקע", הסבירו אנשי הפרויקט.

מעבר לכך הצוות ביצע 44 טיסות ניסיון שכללו 700 שעות באוויר לפני שהם הוציאו אל הפועל בפעם הראשונה את הטסת האיבר. מעבר לכך בזמן אמת צוות הרופאים והחוקרים קיבל סיוע זמן אמיתי ממחלקת תמיכת התעופה של חברת AiRXOS שעקבה אחרי הטיסה וגם סייעה לפני כן בכל הצדדים הלוגיסטיים של ההליך הראשוני. הכל כדי למנוע תקלות.

ד"ר סקאליה מציין כי למהלך מהסוג הזה יש עוד יתרונות מעבר להקטנת סיכון הצוות שמלווה בנסיעה מהירה את האיבר. "ברגע שאתה מטיס רחפן אתה יכול להטיס את האיבר בתוך מקרר ששומר על הטמפרטורה בצורה קבועה לכל אורך הדרך. אתה ממש מפקח כל הזמן על הנתונים בזמן אמיתי", הוא מסביר. עם זאת המרצה לכירורגיה אומר כי עדיין הבעיה שנותרה בתחום היא כמות התורמים הקטנה אל מול רשימת ההמתנה הארוכה לתרומות. ובכל זאת, לדבריו, "השימוש ברחפנים מקל ויכול לסייע בהליך החירום הרגיש הזה".