"עלולות לשתק מדינה שלמה": כך נערכות מתקפות הסייבר בין רוסיה לאוקראינה

מלחמה בזווית אחרת: הפלישה הרוסית לאוקראינה והלחימה בין האוקראינים לרוסים מתחוללת לא רק בשדה הקרב הפיזי, שבו נעים טנקים נגמ"שים ולוחמים, אלא גם במרחב הקיברנטי, הממוחשב.

מדובר בלחימה לכל דבר ועניין כששני הצדדים מפעילים בעוצמה רבה את היכולות שלהם כדי לפגוע בצד השני. לכן החלטנו לסקור גם את שדה המערכה המסקרן הזה ולהסביר אילו מהליכים מלחמתיים והגנתיים נקטו בו עד כה שני הצדדים בתום כשבועיים של לחימה.

מי שסייע לנו לתאר את מלחמת הסייבר המתוחכמת בין הצדדים הוא דניס פוזולוטין, סמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות בחברת אינוקום מקבוצת אמן, המתמחה בלחימת סייבר התקפית והגנתית.

שלב הפתיחה - ההרעשה - תקיפה רוסית נרחבת על אתרים אוקראינים

לדברי דניס, "שלב הלחימה ההתקפי הראשון הוא תמיד שלב שמטרת הצד התוקף לחולל בו פאניקה. זה ממש כמו הרעשה ארטילרית או ירי טילים ובתחום הסייבר זו מתקפת מניעת שירות DDOS. בסך הכל אתה מפעיל בבת אחת מאות אלפי מחשבים שמתקשרים במקביל לאתרי הממשל ונתינת השירות של הצד השני. מה שזה מחולל זה את קריסת הרשת, השירותים החיוניים נתקעים וזה דומה לנפילת רשתות תקשורת כשכל העולם מתקשר בלחץ הביתה אחרי פיגוע. כאן במלחמה הזו ראינו את הרוסים ממש לפני כניסת החיילים ביום הראשון, מבצעים התקפה כזו על אתרים רבים והמטרה של תקיפה כזו היא כאוס".

איך מתגוננים מול תקיפה כזו?

כיוון שמדובר במאות אלפי פניות, גם ממחשבים שהרוסים שולטים בהם בכל העולם, מה שנקרא בוטים, קשה מאד לנטרל את ההתקפה כי זה פשוט זרם בלתי פוסק של פניות. למזלה של אוקראינה, שתי חברות ענק יצאו לעזרתה. הראשונה היא גוגל, שיש לה עוצמה וכוח הרבה יותר גדול ממשלת אוקראינה ולגוגל יש יכולות לזהות התקפות כאלו, לסנן אותם באלגוריתמים מתקדמים וכך לעצור אותן. כלומר, גוגל ועוד חברת ענק הצטרפו לאוקראינה ואפשרו לה כוח מחשובי להפעיל את האתרים שלה, וגם הפעילו כל מיני אמצעי סינון מיוחדים שהקלו על המדינה המתגוננת.

שלב התגובה האוקראיני - הצבא הבינלאומי של זלנסקי

אחרי התקיפה הרוסית, אלפי האקרים מהמערב יחד עם כוחות סייבר אוקראינים, התגייסו להגן על המדינה וייצרו מתקפת בוטים של DDOS נגדית. "כאן היתה לרוסים בעיה קשה מאוד, כי האוקראינים קראו לכל העולם לעזור להם, וכיוון שהם הצד המותקף, המון האקרים מערביים הצטרפו ללחימה, לכן הרוסים לא ידעו לעצור בהתחלה את מתקפת מניעת השירות הזה, כי היא הגיעה מכל העולם. זה אחד היתרונות היום של צד פופולרי או מותקף במקרה של אוקראינה, התגייסו לצידה אלפי האקרים שיצרו מתקפת נגד חריגה וחריפה מאוד".

החומה הגדולה - הרוסים מתגוננים

התקיפה האוקראינית חוללה הסלמה בתגובה הרוסית. "הרוסים הפילו המון חברות בין לאומיות כמו פייסבוק וטוויטר. הם ניתקו אותן מרוסיה כדי למנוע מתקפת DDOS בינלאומית כזו. הם פשוט חתכו את רוב התעבורה שנכנסת לרוסיה, וכך השתלטו על הרשת ויצרו חומת רשת כוללת כמו שעשו בשעתו הסינים. ככה הם מונעים מתקפת בוטים כזו של מניעת שירות. אגב, האוקראינים לא יכולים לפעול ככה, הם חלשים יותר כי הם מדינה מערבית שזקוקה לתקשורת החוצה כדי לספר על המלחמה, זו הסיבה שגוגל החזרה התגייסה לעזור להם, הרוסים מנגד הבינו שבעולם את הסנטימנט החיובי הם הפסידו ולכן הם רק עוסקים בתעמולה פנימה".

שלב ב' הריגול והתוכנות השקטות

אחרי שלב התקיפה הראשוני, שתי הארצות מכילות במידה רבה את מתקפות ה-DDOS - מניעת השירות של הצד השני. בשלב הזה עובר כל צד לנסיונות השתלטות על מחשבים במדינה האויבת ממספר סיבות. "אחרי שאתה כמעט מנותק מהצד השני, את מנסה להשתלט על ידי תקיפות דיוג על מחשבים במדינת האויב. אתה שולח הודעות עם קישור ללחיצה ואתה מקווה שאנשים יפלו וילחצו על הקישור הזה. זה נעשה גם לפני המלחמה וגם כעת ביתר שאת. המטרה כאן היא לדעת מה קורה בצד השני שניתק את עצמו ממך. אתה שם תוכנות שקטות בצד השני שמרגלות אחריו. משיגות מידע מודיעיני ומספרות איפה אדם פלוני נמצא. כלומר, לא תמיד הדיוג, הפישינג, בולט לעין, לא תמיד המטרה היא להרוס את המחשב של הצד השני אלא זה יותר ריגול, מעקב, איסוף מידע התקפי", אומר דניס שמציין שזה השלב שבו הצדדים נמצאים כעת בסוף השבוע השני של הלחימה.

שלב ג' המתקפות יום הדין - האסטרטגיות

חשוב לציין שעד כה לא ראינו במלחמה את היכולות האמיתיות של הרוסים בתחום הסייבר, הכוונה היא להתקפות הרס משוכללות, בהם הם פשוט מחסלים שרתים ופוגעים בתשתיות רשת חיוניות של הצד השני. בתחום הזה, יש לרוסים יכולות מוכחות לפגוע בתשתיות אנרגיה למשל.

דוגמה לכך נראתה בשנת 2015, אז תולעת סייבר מתוחכמת מאוד בשם Blackenergy, השביתה את אתרי האנרגיה באוקראינה, בהמשך בשנת 2017 סוג אחר של תולעת סייבר בשם NotPetya, פגעה קשות בחברות התשלומים והכסף האוקראיניות. בשני המקרים התקיפות היו חריפות, קיצוניות ולא ניתן היה לשחזר את המידע שנפגע בהן.

בנוגע לכך מסביר דניס כי "תולעת היא וירוס שלוקח המון זמן לכתוב, באותו אופן אם אתה מנצל דלת אחורית בתוכנה כדי להשתלט עליה אתה גם עוסק זמן רב כדי למצוא את הפרצה. ואלו כלים רגישים כי אחרי שהפעלת אותם כל חברות הסייבר ההגנתי בעולם סוגרות את הפרצה הזו ומורידות לטמיון עבודה של שנים. לכן כרגע כמו שהרוסים לא מחריבים ערים ולא פגעו ממש בכל העוצמה שלהם באוקראינים, ככה לא ראינו גם כלי נשק סייבר התקפיים אסטרטגיים".

"אבל אסור לטעות ברוסים, יש להם כמה כלי יום הדין כבר בהמון אתרים בתוך אוקראינה. אלו כלים שיפילו וימחקו שרתים ויגרמו נזקי ענק, אלו כלים מאוד אגרסיביים ממספר סוגים וככל הנראה בשלב הבא לקראת כיבוש מלא, נראה אותם ממש משתקים את המדינה. לא ראינו אותם עד כה כי כשאתה חושף כלי כזה, אתה גומר אותו כמו שגמרת מקור ריגול, כולם יכתבו תיקוני תוכנה נגדו, לכן הם עדיין שקטים", הוא מסביר.