"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעזרת שתל במוחו: גבר משותק הצליח ללכת

הגבר, בן 30, הצליח להזיז את כל ארבע גפיו המשותקות בעזרת חליפת "שלד חיצוני" בעלת שליטה מוחית • "הרגשתי כמו האדם הראשון על הירח" • צפו בתיעוד

,עודכן
השתל החדש שעוזר למשותקים ללכת // צילום: אי.פי.איי

תיבו, 30, היה אופטיקאי לפני שנפל מגובה של 15 מ 'באירוע במועדון לילה לפני כארבע שנים. הפגיעה בחוט השדרה הותירה אותו משותק והוא שהה במשך שנתיים בבית החולים. בשנת 2017 הוא לקח חלק בניסוי משותף של אוניברסיטת גרנובל בצרפת, וחברת קלינטק המתמחה במציאת רפואה חדשה. "הרגשתי כמוהאדם הראשון על הירח" אמר תיבו בתום הניסוי הראשון.

אדם משותק הצליח ללכת בעזרת שלד חיצוני // צילום: רויטרס

הוא עבר ניתוח להצבת שני שתלים במוחו, אשר כיסו את חלקי המוח השולטים בתנועה. בתוך כל אחד מהשתלים ישנן 64 אלקטרודות אשר קוראות את פעילות המוח ומקרינות את ההוראות למחשב סמוך.

לאחר תהליך שיקום החל שלב הניסוי- בתחילה תיבו התאמן בשימוש בשתלי המוח כדי לשלוט בדמות וירטואלית במשחקי מחשב, ואז עבר ללכת בתוך חליפת השלד החיצונית. כאשר הוא חשב על ביצוע פעולת ההליכה, זה הכניס שרשרת תנועות בתוך החליפה הרובוטית אשר הניעה את רגליו קדימה והוא יכול היה לשלוט בכל אחת מהגפיים שלו, ולתמרן אותן במרחב התלת מימדי.

הרובוטיקה המתוחכמת, אשר שוקלת 65 קילוגרמים, איננה משחזרת את פונקציה ההליכה לחלוטין. תנועותיו, בעיקר הליכה, רחוקות מלהיות מושלמות והחליפה הרובוטית משמשת רק במעבדה; אולם החוקרים אומרים שהגישה יכולה יום אחד לשפר את איכות חייהם של המטופלים. עם זאת, זוהי התקדמות ניכרת בגישות דומות המאפשרות לאנשים לשלוט בגפה אחת במחשבותיהם.

תיבו עדיין מחוייב להיות מחובר לרתמת תקרה על מנת למזער את הסיכון שהוא ייפול בתוך החליפה החיצונית- המשמעות היא שהמכשיר עדיין לא מוכן לעבור מחוץ למעבדה.

תיבו ורופאיו // צילום: אי.פי.איי

"זה רחוק מהליכה אוטונומית", אמר פרופסור עלים-לואי בנביד, נשיא מועצת המנהלים של חברת קלינטק. "אין לו את התנועות המהירות והמדויקות שלא ליפול,אף אחד על האדמהלא עושה את זה".

במשימות בהן תיבו נאלץ לגעת במטרות ספציפיות באמצעות השלד החיצוני, כדי להזיז את זרועותיו העליונות והתחתונות ולסובב את מפרקי ידיו, הוא הצליח ב-71% מהזמן.

פרופסור בנביד, שבנוסף פיתח גירוי מוחי למחלת הפרקינסון, הוסיף: "פתרנו את הבעיה, והראנו שהעיקרון נכון. זו הוכחה לכך שאנו יכולים להרחיב את הניידות של חולים בתוך שלד חיצוני. אנחנו בכיוון של מתן איכות חיים טובה יותר למטופלים".

תיבו במהלך הניתוח // צילום: אי.פי.איי

ומה חושבים המומחים?

פרופסור טום שייקספיר מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון אמר כי בעוד שהמחקר מציג "התקדמות מבורכת ומרגשת" בתחום, ישנה עוד דרך ארוכה להוכחת השימוש הקליני והיעיל בחליפת השלד החיצוני.

"תמיד ישנה הסכנה של "התלהבות יתר" ממחקרים בתחום הזה.בגלל העלויות הגבוהות, אפשרויות טכנולוגיות חדישות לעולם לא יהיו זמינות ונגישות לרוב האנשים בעולם אשר סובלים מפגיעה בחוט השדרה. זה מתבטא בכך שרק 15% מהאנשים עם מוגבלות פיזית השתמשו בכיסא גלגלים או מכשירי עזר אחרים במהלך חייהם" הוסיף שייקספיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר