"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרס נובל בכימיה למפתחי הסוללות הנטענות

הזוכים: החוקרים גודאינאף, וויטינגהאם ויושינו • ועדת הפרס: "סוללות ליתיום-יון הביאו למהפכה, ומשמשות בכל דבר מטלפונים ניידים ועד מכוניות חשמליות"

,עודכן
הזוכים בפרס: ג'ון גודאינאף, סטנלי וויטינגהאם ואקירה יושינו // צילום: AFP

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 יחולק בין שלושת המפתחים של סוללת ליתיום-יון: ג'ון גודאינאף, סטנלי וויטינגהאם ואקירה יושינו. הפרס בסך 910 אלף דולרים יחולק שווה בשווה בין השלושה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

ועדת פרס נובל הודיעה, כי השלושה מקבלים את הפרס על "פיתוח סוללות ליתיום-יון, שהביאו למהפכה בחיינו, ומשמשות בכל דבר מטלפונים ניידים, מחשבים ומכוניות חשמליות". לדברי הוועדה, "באמצעות המחקר שלהם, חתני הפרס השנה הניחו את היסודות לחברה אלחוטית, חופשית משימוש בדלק שמקורו במאובנים".

בראשית שנות ה-70 פיתח סטנלי וויטינגהאם סוללת ליתיום ראשונה, אבל היא הייתה מועדת להתפוצצויות, ולכן לא ניתן היה להשתמש בה. גודאינאף היה האחראי לפיתוח סוללות ליתיום חזקות בהרבה, ולאחר מכן אקירה יושינו החליף את סוללת הליתיום הטהור בסוללת ליתיום-יון שהיא בטוחה יותר. בשנת 1985 יוצרה הסוללה הראשונה בדור הנוכחי. הסוללות החדשות אפשרו לראשונה אחסון יעיל של אנרגיית השמש וממקורות נוספים כמו רוח וגלי הים, דבר שהפחית את התלות בנפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר