"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תחזית קודרת לתקיפות סייבר ב-2020
ב-2020 האקרים יפעלו לאיתור מידע רגיש כמו נתונים ביומטריים • ינצלו משברים ברחבי העולם • חשש: יותר הונאות כלכליות
תקיפות סייבר // צילום: רויטרס

תחזית קודרת לתקיפות סייבר ב-2020

ב-2020 האקרים יפעלו לאיתור מידע רגיש כמו נתונים ביומטריים • ינצלו משברים ברחבי העולם • חשש: יותר הונאות כלכליות

אסף גולן
, עודכן

חוקרי חברת קספרסקי פרסמו השבוע תחזית קודרת למדי בנוגע לתקיפות סייבר בשנת 2020. הניתוח מגלה כי השילוב בין כמות אירועי דליפות הנתונים האישיים בשנים האחרונות, במקביל להיקף הנתונים האישיים הזמינים כיום, מקל על תוקפים לבצע תקיפות ממוקדות המבוססות על המידע שדלף.

להערכת החוקרים ב-2020 התוקפים יצללו עמוק יותר וינסו לאתר דליפות של מידע רגיש מאוד כמו נתונים ביומטריים. עוד מצביעים החוקרים על מספר טכנולוגיות מפתח כמו סרטוני או הקלטות דיפ פייק, כלומר המכילות חדשות כוזבות שירגישו "אמיתיות יותר", שעלולות לפתות קורבנות לתוך מלכודות ברשת ולקדם הונאות כדי להשיג מידע אישי רגיש.

עוד בנושא:

"איראן מבצעת תקיפות הרס באמצעות סייבר"

חשד: בכירים בחברת סייבר ביצעו עבירות ביטחוניות ומרמה

"ישראל אחת מחמש המובילות בסייבר"

מגמה נוספת בתקיפות הסייבר קשורה לשימוש בתוכנות כופר: עד היום, האיום של התוקפים היה הפיכת הקבצים הגנובים לבלתי ניתנים לשחזור או מחיקה שלהם. ההערכה היא שהחל מ-2020, התוקפים ינועו לעבר פעולות סחיטה ויאיימו על הקורבנות לפרסם באופן פומבי את המידע הרגיש שנגנב כדי לשכנע אותם לשלם את הכופר.

על רקע הצמיחה בריגול הפוליטי, כאשר ממשלות מבקשות להבטיח את האינטרסים שלהן, תוקפים יוכלו להרחיב את מרחבי התקיפה שלהם באופן שינצל משברים כלכליים ומתחים גיאו - פוליטיים ברחבי העולם. כמו כן, תוקפים ינצלו כלים דומים לאלה ששימשו לפרסום מודעות ברשתות חברתיות לצורך הטעיית בוחרים.

תוקפים יוכלו להרחיב את מרחבי התקיפה וינצלו משברים כלכליים // צילום:Getty Images

במקביל, האפשרות של אפליקציות צד ג' לקבל גישה לנתוני הבנקים המסורתיים כדי שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותים פיננסיים, מעניקה לתוקפים אפיקי תקיפה חדשים להונאות פיננסיות.

החוקרים מעריכים שיתגברו מאמצי התוקפים לא רק להימנע מגילוי אלא גם לנסות ולהטיל את האשמה על תוקפים אחרים בעזרת תוכנות זדוניות נפוצות (בשונה מתוכנות בעלות מאפיינים ייחודיים), סקריפטים וכלי אבטחת מידע או ניהול הזמינים בשוק החופשי. התוכנות המתוחכמות יגרמו לאנשי אבטחת המידע שחוקרים את התקיפות הללו לצאת למרדפי שווא אחר מטרות כוזבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...