"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קספרסקי מציעה טביעת אצבע מלאכותית

במסגרת ניסיון של חברת האבטחה לשמור על הזהות הביומטרית האמיתית שלנו, היא מציעה טבעת המכילה טביעת אצבע מלאכותית שפותחה בשיתוף עם מעצב שוודי

,עודכן
קספרסקי מציעה טבעת עם טביעת אצבע מלאכותית // צילום: קספרסקי // קספרסקי מציעה טבעת עם טביעת אצבע מלאכותית // צילום: קספרסקי

חברת האבטחה קספרסקי, בשיתוף עם מעצב שוודי בשם בנג'מין ויי (Benjamin Waye) טבעת המכילה טביעת אצבע ייחודית אך מלאכותית.

הפיתוח, נועד להגן על הזהות הביומטרית האמיתית של העונד אותה (קרי, טביעת האצבע הביולוגית), ולאפשר שימוש בטביעת האצבע המלאכותית שבטבעת, כתחליף לטביעת אצבע ביולוגית, להתקנים הדורשים טביעת אצבע כאמצעי זיהוי כדוגמת סמארטפונים, התקני סריקה ביומטריים וכולי.

"השילוב של האמנות והטכנולוגיה גורמת לעונד אותה להתבלט. זו גישה שונה לאופן בו אנו עונדים תכשיטים; בדרך כלל זה הרבה יותר פרקטי. הטבעת אינה רק יפה אלא תוכננה כדי לעזור לפתור בעיה רצינית למדי בחיים המודרניים. היא עוזרת לשמור על הייחודיות שלנו בעולם בו ניתן היה להעתיק כל דבר", אומר בנג'מין ויי, מעצב הטבעת.

בניגוד לטביעת האצבע האמיתית שלנו, את טביעת האצבע המלאכותית של הטבעת ניתן לחסום, למחוק ולשנות בקלות יחסית, במקרה של פריצה למאגר נתונים ביומטריים. המהלך והמוצר נועדו להעלות את המודעות לנושא, ולשמור את הנתונים הביומטריים האמיתיים שלנו מאובטחים, מבלי לדאוג שמא ייגנבו.

ראוי לציין שלא מדובר בבעיה תיאורטית. בשנת 2015 נפרץ משרד ניהול כוח אדם (OPM) של הממשל הפדרלי בארה"ב ו-5.6 מיליון טביעות אצבע דלפו ממנו לידיים לא מורשות לאחרונה התגלו טביעות האצבע של למעלה ממיליון איש במאגר מידע הנגיש לציבור ומשמש את משטרת לונדון, אנשי משרד ההגנה הבריטי ובנקים. קיימות עוד דוגמאות למקרים בהם הוכיחו חוקרים כי ניתן לחדור למאגרים ולגנוב טביעות אצבע בעזרת מצלמות דיגיטליות וכלים אחרים.מחקר של קספרסקי מצא כי 37% ממחשבים שאחסנו נתונים ביומטריים היו בעצמם מטרה ללפחות תקיפת סייבר אחת ברבעון השלישי של השנה החולפת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר